אני ברלינאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
בגבור המתיחות במהלך [[המלחמה הקרה]], ב-1948, הטילו הסובייטים [[הסגר על ברלין|סגר על ברלין]]. הסגר הוקל כשמעצמות המערב החלו להעביר אספקה לעיר באמצעות [[רכבת אווירית]].{{הערה|שם=הסגר על ברלין}}
 
ב-1949 הוקמה על ידי שלוש בעלות הברית המערביות [[גרמניה המערבית|הרפובליקה הפדרלית]] -גרמניה המערבית. כתגובה הכריזו הסובייטים על עצמאות החלק המזרחי - הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, שנקראה במערב [[גרמניה המזרחית]].בהמשך, הפכו שלושת רובעי העיר שנשלטו בידי כוחות [[נאטו]] למובלעת של [[מערב גרמניה המערבית]], כשהיא מוקפת כולה על ידי [[מזרח גרמניה המזרחית]]. ב-[[1952]] נסגר [[הגבול בין שתי הגרמניות]] על ידי גדר הרמטית, למעט העיר ברלין, שבין שני חלקיה לא היה גבול פיזי. מאות אלפי מזרח גרמנים ניצלו זאת וערקו למערב דרך [[מערב ברלין]], דבר שהיווה איום כבד, כלכלי ותעמולתי, מנקודת ראותה של מזרח גרמניה.
 
בשנת [[1961]] הקימה מזרח גרמניה, תחת שלטונו של [[ולטר אולבריכט]], גדר תיל מסביב לאזור התפר הסובב את מערב ברלין. הגדר נקראה "גדר ההגנה האנטי-פאשיסטית" (''antifaschistischer Schutzwall''), כשהשלטונות המזרח גרמניים טענו שמטרתה של הגדר היא למנוע מ[[מרגל]]ים ומסוכנים מערב גרמנים מלחצות את הגבול לתוך מזרח אירופה. אלא שהגדר החלה להיקרא מאז [[חומת ברלין]], והיה ברור לכול שמטרתה העיקרית הייתה למנוע בריחת מזרח גרמנים למערב. במשך מספר חודשים נבנתה הגדר מחדש, הפעם ב[[בטון]] כשהיא משולבת במגדלי שמירה שיצרו "אזורי מוות" שבהם צפו שומרים מזרח גרמנים חמושים ב[[מכונת ירייה|מכונות ירייה]]. ב-[[1962]] נורה פטר פכטר בידי השומרים המזרח גרמנים, והיה לאדם הראשון ששילם בחייו בניסיון לברוח מבעד לחומה ממזרח למערב ברלין.