איטרופיקציה – הבדלי גרסאות

נוספו 20 בתים ,  לפני 8 שנים
אין תקציר עריכה
מ (Deror avi העביר את הדף אטרופיקציה ל־איטרופיקציה)
אין תקציר עריכה
{{שכתוב|נושא=מדעי הטבע}}
'''אֶטְרוֹפִיקַצְיָהאֶיטְרוֹפִיקַצְיָה''' (ב[[אנגלית]]: '''Eutrophication''') היא תהליך בו נוצר מחסור ב[[חמצן]] בגוף מים עקב התרבותן המהירה של [[אצה|אצות]] הצורכות את החמצן ה[[מסיסות|מומס]] במים. התהליך נובע בדרך כלל מהעשרת המים ב[[זיהום מים|מזהמים]] המשמשים מזון ליצורים חיים. התהליך עשוי להביא בסופו למוות של היצורים החיים במקווה המים ולעכירותם.
 
אטרופיקציהאיטרופיקציה נגרמת ב[[מקווה מים|גופי מים]] בהם יכולות להתפתח אצות. מקור האנרגיה לכל תהליכי החיים הוא קרינת השמש, האצות ומספר חיידקים ([[פיטופלנקטון]]) המטמיעים את אור השמש ובונים תרכובות אורגניות ונקראים "[[אוטוטרוף|יצרנים ראשוניים]]". היצרנים הראשוניים מתים או נטרפים על ידי זאופלנקטון (חיות זעירות) הנטרפים על ידי דגים גדולים, אלו בתורם נטרפים על ידי דגים גדולים מהם ובראש שרשרת מזון זו עומד האדם האוכל את הדגים.
 
כך, כל החיים במקווה המים תלויים בקרינת השמש וביצרנים הראשוניים ובאיזון של שרשרת המזון. עקב הפרשה רבה של חומרים מזהמים המשמשים כמזון ליצרנים הראשוניים, עלול לקרות מצב בו יופר האיזון ועלולה להתפתח תופעה בה ישנה גדילה מהירה מאוד של אצות, הצורכות כמויות גדולות של חמצן, תופעה זו גורמת לחוסר בחמצן ול[[עכירות]] גדולה של המים, מאחר שהאצות פורחות בחלק העליון של גוף המים, תופעה אשר עלולה להביא למוות כל היצורים החיים בגוף המים.
ירידה בכמות החמצן המומס במים גורמת לשינויים כימיים שונים; ה[[גופרית]] במקום להתחמצן (SO<sub>4</sub>) עוברת תהליכי [[חמצון-חיזור|חיזור]] (H<sub>2</sub>S), החנקה המתקבלת, כאשר יש חמצן הופכת ל[[אמוניה]] בתהליך החיזור (NH<sup>+</sup><sub>4</sub>) בנוסף יש שחרור כמויות קטנות של גז [[מתאן]]. חומרים אלו הופכים את המים לרעילים ולא מאפשרים את החיים בהם.
 
== אטרופיקציהאיטרופיקציה בכנרת ==
עד ראשית שנות ה-60 שימשה ה[[ים כנרת|כנרת]] בעיקר למטרות של דיג ותיירות, אך לאחר החלטת ממשלת ישראל על פרויקט [[המוביל הארצי]] השתנו סדרי העדיפויות לטובת ניצול מי האגם לשתייה, וגברה חשיבות השמירה על איכות מי האגם. אחת הסכנות אשר עלולות לפגוע במי הכנרת היא האטרופיקציההאיטרופיקציה שראשיתה בזיהום מי האגם.
 
מקורות הזיהום של האגם קשורים באופיו של [[אגן ניקוז|אגן ההקוות]] של הכנרת. בין מקורות הזיהום ניתן למצוא עודפי חומרי דשן והדברה המשמשים בחקלאות ונשטפים אל הכנרת; הזרמתם של חומרים כימיים ואורגניים, ובפרט זרחן, שמקורם בגידול דגים או בקר באגן הניקוז של האגם; הזרמה ממערכות ביוב (במגמה חיובית של ירידה); והיות האגם אתר נופש.
 
החומרים הנשפכים אל האגם משמשים כמזון ליצרנים הראשוניים ולניזונים מהם, דבר הגורם לעלייה ב[[ביומסה]] וכתוצאה מכך למים פחות טובים לשתייה. בצירוף גורמים נוספים כגון שטפונות עולה רמת העכירות ותיתכן אטרופיקציהאיטרופיקציה.
 
תהליך זה יכול לקרות בפתאומיות עקב פריחה בלתי נשלטת של אצות. באביב [[1994]] התרחשה, לראשונה בתולדות הכנרת, פריחה של [[כחוליות|אצות כחוליות]]. אצות אלו מסוגלות להשתמש בחנקן מהאטמוספירה, גם ללא מקור של חנקן משאר הסביבה, דבר המקנה להם יתרון תחרותי, כאשר ישנו מחסור בחנקן. ב-25 השנים האחרונות, עקב טיפול בביוב המוזרם לכנרת, ירדה כמות החנקן בה ואילו כמות הזרחן עלתה עקב הגורמים אשר נזכרו לעיל. ביחס של חנקן/זרחן הנמוך מ-29 מתרחשת פריחת כחוליות, בעוד בעבר עמד יחס זה על 54-56. אצות אלו צורכות כמויות גדולות של חמצן וכאשר ישנה עלייה מאסיבית ופתאומית במאסה שלהם תיתכן אטרופיקציהאיטרופיקציה (ישנם חילוקי דעות בין החוקרים איזו אצה עדיפה לכנרת ומהו המפלס המתאים לתנאי חייהם, אך זהו דיון אחר).
 
האטרופיקציההאיטרופיקציה בכנרת מתרחשת מדי קיץ באופן חלקי גם מבלי שמושמדת כל אוכלוסיית החי. זהו תהליך אטרופיקציהאיטרופיקציה, אשר אינו נוצר עקב זיהום, אלא על ידי "שיכוב". בחורף הכנרת מעורבלת ולכן כל עומק המים הוא בעל תכונות אחידות, בקיץ המים מתחממים ונוצרות שלוש שכבות. השכבה החמה והקלה יותר, אשר צפה למעלה, היא האפילימניון. שכבה זו נמצאת במגע עם החמצן ה[[אטמוספירת כדור הארץ|אטמוספירי]] ועקב ההשפעה של הרוחות והגלים היא נמצאת ברוויון חמצן מתמיד, שוררים בה תנאים [[אווירני|אירוביים]], והאצות וכל שרשרת המזון בעקבותיהן יכולים לחיות בה בלבד.
 
בשכבה התחתונה (היפולימניון) עקב מיעוט האור ואי יכולת לבצע [[פוטוסינתזה]] החמצן שנצרך על ידי בעלי החיים אינו מתחדש, ונוצרים תנאי מחסור בחמצן המביאים למות השכבה. גם בשכבת הביניים הנקראת תרמוקלינה, שכבת אמצע מבחינת הטמפרטורה, חל תהליך של שינוי בכמות החמצן ולכן ניתן לקרוא לה גם אקסוקלינה.
 
== אטרופיקציהאיטרופיקציה במפרץ אילת ==
סוג מסוים של אצות ו[[אלמוג]]ים חיים ב[[סימביוזה]] חזקה בה האחד לא יכול לחיות ללא השני. בתהליכים שתוארו לעיל, כגון שפיכת חומרי פסולת ודשן למפרץ אילת, ישנה גדילה של אוכלוסיית האצות הנמצאת בחלקו העליון של המים, כלובי הדגים במפרץ, גם הם גורמים לעלייה של תוצרים ביולוגיים בסביבת, דבר המעלה את הביומאסה של אותם אצות בחלק העליון, אצות אלו צורכות את החמצן וגורמות לאטרופיקציהלאיטרופיקציה לאצות הנמצאות על האלמוגים, הן מתות ואיתם האלמוגים.
השפעה נוספת היא חסימת האור על ידי אותם [[אורגניזם|אורגניזמים]], אשר לא מאפשרים לאצות החיות על האלמוגים לחיות.