יוסף באשי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17:
 
ממצאי המחקר שליווה את ההתערבויות הוביל את באשי לקדם חיזוק של כוח הוראה מקומי בישובי הפריפרייה על ידי פתיחת כיתות סמינר לנשים מקומיות שלא השלימו את השכלתן במסגרת "הזדמנות שניה".
 
באשי היה חבר בהנהלת [[מכון ון ליר]] בירושלים, במסגרתו יזם פרויקטים חינוכיים רחבי-היקף והקים את "המרכז הארצי למשוב בחינוך".
 
בשנת [[1994]] הקים ביחד עם ד"ר זהבה שש את חברת "מח 10" העוסקת בהערכה ומישוב של תוכניות חינוכיות{{הערה|[http://www.brain10.co.il/he/team.html צוות החברה], אתר מח 10}}.
 
בחברת "מח 10" הוביל בין היתר את המחקרים הבאים:
בשנת 1997 ביצע באשי מחקר עבור קרן קרב. מחקר זה בדק את הפוטנציאל האמפירי של תוכנית[[תכנית קרב למעורבות בחינוך]]. ממצאי המחקר היוו בסיס לתכנון הכיוון האסטרטגי בפיתוח והבניית התכנית תוך הדגשת חלקה בכל הקשור לתרבות, אקלים ורמת בתי הספר המשתתפים בתכנית.
באשי הוביל מחקר להערכת [[פרויקט תגלית]]. בנוסף למחקר היה מעורב באשי גם בקביעת המטרות והמסגרת הרעיונית שעמדו בבסיס התכנית.
 
הוא ביטל את המבחנים הפסיכומטריים כדרך לנבא הישגים עתידיים של תלמידים בגלל הסטיגמה שמבחנים כאלו עלולים להדביק לתלמיד. לקראת סוף כהונתו הוא ניסה לקדם מבחני משוב ארציים לבתי הספר, אולם היוזמה בוטלה על ידי שרת החינוך [[שולמית אלוני]]{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|למה מורות לא ישנות בלילה|376049|25 בדצמבר 2003|}}}}. כאשר החל את דרכו במשרד החינוך כבר היה פרופסור בבית הספר לחינוך של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]].
 
 
באשי היה חבר בהנהלת [[מכון ון ליר]] בירושלים, במסגרתו יזם פרויקטים חינוכיים רחבי-היקף והקים את "המרכז הארצי למשוב בחינוך".
 
==קישורים חיצוניים==