מאיר שמחה הכהן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
נולד בעיר [[בוטרימוניס]] באזור [[וילנה]] ב[[ליטא]] לאביו ר' שמשון קלונימוס הכהן ולאמו אסנת והתפרסם כגאון מצעירותו. אחרי חתונתו ישב ב[[ביאליסטוק]] אצל חמיו. אשתו פרנסה אותו במסחר והוא ישב ועסק בתורה שנים רבות יחד עם ידידו רבי [[יוסף זונדל הוטנר]].
ב[[תרמ"ח]] ([[1888]]) נתמנה לרב [[ליטאים (זרם)|ליטאי]] ב[[דאוגבפילס|דווינסק]] לאחר פטירתו של הרב [[ראובן הלוי לוין]] שכיהן בתפקיד זה בשמונה שנותיו האחרונות (מאוחר יותר היה [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]] הרב ה[[חסידות|חסידי]] שם). [[איסר הראל]], יליד העיר, מתאר בספרו "ביטחון ודמוקרטיה", מאורע שהסעיר את כל העיר וקשור ישירות לר' מאיר שמחה: "...בעיצומה של התפילה, שהייתה נרגשת ביותר ומלווה זעקות שבר, פרצו יהודים מבוהלים לבית הכנסת, וצעקו שהמים עומדים בכל רגע לשטוף את העיר. ר` מאיר שמחה קם ממקומו עטוף בטליתו, ושם פעמיו לעבר הסוללה, ואחריו כל הקהל בטליתות. הרב עלה על הסוללה, עמד עליה, והתפלל לירידת המים. ואכן, תוך כדי תפילה החל הקרח לנוע ממקומו, הקרח נבקע, והמים החלו יורדים בנהר. הייתי על הסוללה, צעדים מספר מר` מאיר שמחה..."{{הערה|1=[http://www.tsofar.com/zofar/mashtap/show_story.asp?id=7018 התיאור המלא מהספר].}}
פירושו לתורה מלא במקוריות ובחידוד. מפירושי ה[[תנ"ך]] שנכתבו בדורות האחרונים, הוא אולי המצוטט ביותר. חוגים דתיים שונים לחלוטין התענגו עליו ומצאו בו סמך להשקפותיהם, מה[[חרדים]] ועד [[ישעיהו ליבוביץ]]. בין השאר הזהיר בו את אלו הסוברים כי "[[ברלין]] היא [[ירושלים]]" כי "רוח סופה וסער" תעקרם ממקומם, אזהרה שהתגשמה עשור אחרי פטירתו. הוא התייחס בחיבה ליישוב הארץ, אם כי שמר ריחוק מה[[ציונות]]. במכתב שכתב ל[[קק"ל]] כתב: "כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות ב[[ועידת סן רמו|סאן רעמא]], ניתן צו אשר [[ארץ ישראל]] תהיה לעם ישראל, וכיון ש"סר פחד השבועות" וברישיון המלכים, קמה [[מצוות ישוב ארץ ישראל]] ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה".
| |||