האסכולה הדויטרונומיסטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגית: חזרות |
|||
שורה 1:
{{עריכה}}
ב[[ביקורת המקרא]], '''ההשקפה הדויטרונמיסטית'''
==המקור הדויטרונומיסטי (ס"ד)==
עיקרו של ספר דברים הוא נאומו של [[משה]] בו הוא סוקר את
כיום, חוקרי [[ביקורת המקרא]] נוטים להקדים את כתיבת ספר דברים לתקופת הקדם-גלותית. יש המעלים השערות בדבר עריכה מימי [[חזקיהו]], כיוון
==
חוקרים מאוחרים יותר הבחינו בכך שהשקפות של ספר דברים שהן ייחודיות לפי האסכולה הדויטרונומיסטית ונוסחאות אופייניות שלו מופיעות לאורך כל ספרי [[נביאים ראשונים]] ובייחוד ב[[ספר מלכים]]. השקפה זו איננה באה לידי ביטוי בגוף הסיפורים אלא דווקא בכותרות, בסיכומים ובפסוקים מקשרים.
===צמחיתה של השקפת ס"ד===
רוב החוקרים מסכימים כי האסכולה
===צמיחתה של השקפת [[משנה תורתית]]===
==אחדות העריכה הדויטרונומיסטית==
במחקרו המפורסם משנת 1943 הציג [[מרטין נות']] השערה על קיומה של יצירה בשם 'ההיסטוריה הדויטרונומיסטית', שהיא יצירה של מחבר בודד שחי בתקופת הגלות ולא יאוחר משנת 562 לפנה"ס. [[מרתין נות']] הניח כי 'ההיסטוריה הדויטרונומיסטית' כוללת את הפרקים מדברים פרק א' ועד מלכים ב' פרק כ"ה, החיבור המספר את תולדות ישראל מהר חורב עד גלות בבל. חוקרים רבים קיבלו את השערתו ופיתחו אותה.
==עריכה רבת רובדים==
תלמידיו הגרמנים פיתחו את התאוריה והצביעו על עורכים נוספים מתקופת הגלות: העורכים הללו הצביעו על קיומן שלוש עריכות דויטרונומיסטיות: 1. עריכה היסטורית; 2. עריכה נבואית; 3. עריכה נומיסטית (=תורני).
חוקרים אמריקנים הבחינו גם בעורכים קדם גלותיים, שהבולט בהם הוא קרוס, שהציע את 'שיטת הגושים' הכוללת את גוש הפרקים דברים - מל"ב כ"ג 24, וגוש שני הכוללת את מל"ב כ"ג 25 ואילך. חוקרים רבים פיתחו את השערתו של קרוס והציעו כי העורך הגלותי אחראי על תוספות של פסוקים נוספים בתוך הגוש הראשון.
תיאוריות אחרות הציעו כי מדובר ב'אסכולה דויטרונומיסטית', שפעלה החל מהמאה השביעית לפנה"ס, משנת 622 לפנה"ס ושגשגה בתקופת [[גלות בבל]] ו[[שיבת ציון]] במהלך המאה החמישית והשישית לפנה"ס. עקרונותיה ואמונותיה באים לידי ביטוי לאורך ספרי נביאים ראשונים.
===מאפיינים כללים של האסכולה משנה תורתית===▼
# רעיון ריכוז פולחן (על פי החוק בדברים י"ב 14-1)- על פי החוק ישנו רק מקדש חוקי אחד בארץ כולה והוא המקדש בירושלים. המקדימים מייחסים את כתיבת החוק לחזקיהו מלך יהודה (מל"ב י"ח) והמאחרים סוברים כי הוא נכתב בימי הגלות.
# בית דוד - האסכולה המשנה תורנית העלתה על נס את המלכים משושלת דוד. על פי שמ"ב ז' לדוד הובטח כי תצא ממנו שושלת מלכים נצחית בירושלים אחרי שהעביר אליה את המשכן. העורך הדויטרונומיסטי הדגיש את סדרי השלטון והפולחן שהנהיג דוד בממלכה, אר המשיכו להתקיים כל ימי ממלכת יהודה. מנגד העורך גינה את ההתנהלות הקלוקלת של ממלכת ישראל הצפונית על ידי תיאור האנרכיה השלטונית והדתית ששלטה בה באמצעות הציטוט {{ציטוטון|בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.|שופטים כא 25}}.
# רעיון הברית - עקרון הברית בין ה' לעמו נמצא במרכזה של העריכה. המלך והעם מחויבים בחוקי ברית סיני, ועליהם להישמע לחוקיו ומצוותיו של האל. כל הפרה של החוקים הללו גוררת עונש. העם מחויב בעיקר לדיברות הראשונים הקובעים את החובה להיות נאמן לאל אחד.
==ראו גם==
# [[האסכולה האפרתית]] (ידועה גם בשם "אלוהיסטי המאוחרת")
שורה 31 ⟵ 32:
==לקריאה נוספת==
* אלכסנדר רופא, "ההיסטוגרפיה בשלהי תקופת המלוכה:
* משה ויינפלד, מיהושע עד יאשיהו, ירושלים, 1992.
* נדב נאמן, העבר המכונן את ההווה - עיצובה של ההיסטוריוגרפיה המקראית בסוף ימי הבית הראשון ולאחר החורבן, ירושלים 2002.
[[קטגוריה:
|