הבדלים בין גרסאות בדף "האסכולה הדויטרונומיסטית"

אין תקציר עריכה
תגית: חזרות
{{עריכה}}
ב[[ביקורת המקרא]], '''ההשקפה הדויטרונמיסטית''' (חוק המלך) היא ההשקפה המיוחסת למערך של אמונות ודעות שהושפעו מ"המקור הדויטרונומיסטי" (ספר [[דברים]]), הקרוי גם "משנה תורה". מקור המילה בשמו של ספר דברים ב[[תרגום השבעים]] ל[[יוונית]] (Δευτερονόμιον) ול[[לטינית]] - ה[[וולגטה]] (Deuteronomium).
 
==המקור הדויטרונומיסטי (ס"ד)==
עיקרו של ספר דברים הוא נאומו של [[משה]] בו הוא סוקר את ההיסטוריההמסע של [[עם ישראל]] והחוקיםבמדבר ואת החוקים שקיבל. במידה רבה חוזר ספר דברים על פרטים רבים שתוארו כבר ביתר ספרי התורה אלא שהוא עושה זאת בסגנון ייחודי, בשינויי פרטים ובמתן דגש על עניינים כסוגייתכגון: חוק [[יאשיהו#הרפורמה הדתית|ריכוז הפולחן]] הקובע כי ישנו מקום פולחן לגיטימי אחד שה' בחר-"בָ‏מַקוֹ‏‏‏ם אָ‏שֶ‏ר יִבְחַ‏ר ה'‏ שלכן שמו שם", ואיסורהכולל איסור על הקרבת קרבנות מחוץ ל[[משכן]] או [[בית המקדש]], אשר הובא ב{{תנ"ך|ויקרא|יז}} בסגנון אחר; 2. חוקי ספר דברים מדגישים את ערך העזרה לחלש והיחס לגר, והחגים מתוארים בו כחגים סוציאליים בהם יש לשתף את העבדים, יתומים ואלמנות, וכמובן את הלוי אשר בשעריך (יישום חוק ריכוז הפולחן פגע במעמד הלוים שאיבדו את מקור פרנסתם במקדשים, ולכן הם מצטרפים לרשימת המעמדות החלשים בחברה). את ספר דברים זיהו חוקרי המקרא עם הספר שנמצא ב[[בית המקדש]] בימי [[יאשיהו]] ולאורו התנהלה הרפורמה הפולחנית משנת [[622 לפנה"ס]] ואילך.
 
כיום, חוקרי [[ביקורת המקרא]] נוטים להקדים את כתיבת ספר דברים לתקופת הקדם-גלותית. יש המעלים השערות בדבר עריכה מימי [[חזקיהו]], כיוון שהרפורמהשעורך הדתיתספר שהובילמלכים כוללתמיחס גםלו רפורמה פולחנית בעלת אופי דומה אתלחוק ריכוז הפולחן בדומה(עיין לרפורמהדברים שלי"ב יאשיהו14-1 ומל"ב י"ח 8-1, וכן22), ואילו אחרים סוברים כי העריכה החלה בימי יאשיהו מלך יהודה (מל"ב כ"ב-כ"ג). חוקרים מוצאים עדויות לרעיונות ואוצר מילים דויטרונומיסטי גם בספרות הנבואה מאותהואף התקופהבספרי כברהתורה מופיעיםשלפני מוטיביםדברים. דויטרונומיסטיים מובהקים. החוקרים חלוקים ביניהם בשאלת היקפה של אסכולה זו, וישועד אףכה הסובריםהועלו כיהצעות ייתכןשונות ומדוברביחס באדםלתוספות בודדאותן ("הדויטרונומיסט")ניתן ליחס לעורך השייך לאסכולה זו.
 
==צמיחחתםצמיחתה של אסכולותאסכולה לאור מציאת ספר דברים==
חוקרים מאוחרים יותר הבחינו בכך שהשקפות של ספר דברים שהן ייחודיות לפי האסכולה הדויטרונומיסטית ונוסחאות אופייניות שלו מופיעות לאורך כל ספרי [[נביאים ראשונים]] ובייחוד ב[[ספר מלכים]]. השקפה זו איננה באה לידי ביטוי בגוף הסיפורים אלא דווקא בכותרות, בסיכומים ובפסוקים מקשרים.
 
===צמחיתה של השקפת ס"ד===
רוב החוקרים מסכימים כי האסכולה התפתחההחלה להתפתח במהלך [[המאה השביעית לפנה"ס]] ומיוצגתובנקודה בפרקזו דבריםנערכה י"ז,גם פסוקיםההיסטוריה 14-20המוקדמת. חוק המלך סווג בין ההיסטוריוגראפיהההיסטוריוגרפיה האפרתית ובין ההיסטוריוגראפיהההיסטוריוגרפיה המשנה תורתית ולכן היא קיבלה את המלוכה עם הסתייגות. היא טענה כי "אקט" המלוכה שלעצמו היא פעולת חיקוי של הגויים. מצד שני, טענו אנשי האסכולה כי מאחר שה' ייחד כבר בעבר קבוצות כמו למשל את בני ישראל, הכהנים והלווים, כך הוא ייחד את המלך.
===צמיחתה של השקפת [[משנה תורתית]]===
==אחדות העריכה הדויטרונומיסטית==
חוקרים כגון [[מרטין נוט]] ואחרים הסיקו על קיומה של אסכולה נוספת, "משנה-תורתית" שצמחה בהשפעת של התפיסה הדויטרונומיסטית. [[מרתין נוט]] הניח כי קובצי "משנה תורתית" מתחילים מספר דברים פרק א' ועד מלכים ב' פרק כ"ה, בחיבור המספר את תולדות ישראל מהר חורב עד גלות בבל. לדעתו החיבור נכתב בידי מחבר יחיד. האסכולה פעלה במאה השביעית לפנה"ס, משנת 622 לפנה"ס ושגשגה בתקופת [[גלות בבל]] ו[[שיבת ציון]] במהלך המאה החמישית והשישית לפנה"ס. עקרונותיה ואמונותיה באים לידי ביטוי לאורך ספרי נביאים ראשונים.
במחקרו המפורסם משנת 1943 הציג [[מרטין נות']] השערה על קיומה של יצירה בשם 'ההיסטוריה הדויטרונומיסטית', שהיא יצירה של מחבר בודד שחי בתקופת הגלות ולא יאוחר משנת 562 לפנה"ס. [[מרתין נות']] הניח כי 'ההיסטוריה הדויטרונומיסטית' כוללת את הפרקים מדברים פרק א' ועד מלכים ב' פרק כ"ה, החיבור המספר את תולדות ישראל מהר חורב עד גלות בבל. חוקרים רבים קיבלו את השערתו ופיתחו אותה.
==עריכה רבת רובדים==
תלמידיו הגרמנים פיתחו את התאוריה והצביעו על עורכים נוספים מתקופת הגלות: העורכים הללו הצביעו על קיומן שלוש עריכות דויטרונומיסטיות: 1. עריכה היסטורית; 2. עריכה נבואית; 3. עריכה נומיסטית (=תורני).
חוקרים אמריקנים הבחינו גם בעורכים קדם גלותיים, שהבולט בהם הוא קרוס, שהציע את 'שיטת הגושים' הכוללת את גוש הפרקים דברים - מל"ב כ"ג 24, וגוש שני הכוללת את מל"ב כ"ג 25 ואילך. חוקרים רבים פיתחו את השערתו של קרוס והציעו כי העורך הגלותי אחראי על תוספות של פסוקים נוספים בתוך הגוש הראשון.
תיאוריות אחרות הציעו כי מדובר ב'אסכולה דויטרונומיסטית', שפעלה החל מהמאה השביעית לפנה"ס, משנת 622 לפנה"ס ושגשגה בתקופת [[גלות בבל]] ו[[שיבת ציון]] במהלך המאה החמישית והשישית לפנה"ס. עקרונותיה ואמונותיה באים לידי ביטוי לאורך ספרי נביאים ראשונים.
 
תלמידיו הגרמנים פיתחו את התאוריה והסיקו כי יש מספר עורכים משניים: היסטורי, נבואי ונימיסטי (=תורני). חוקרים אמריקנים הבחינו בין העורכים על פי מועד פעילותם, לפני או אחרי הגלות. באופן כזה התפתח ההבחנה בין פרקי "חוק המלך" ל"משנה תורתית". לנות קדם חוקר בשם ברני אשר כתב כי קיים מקור נוסף, "אלוהיסטי מאוחר" (='''[[האסכולה האפרתית]]''') המופיע בין [[ספר יהושע]] כד' ל[[ספר שמואל]] א פרק י"ב, למעט ספר שופטים פרק א, א-ג, יא (על סמך היעדרם מהתרגום השביעים) ושופטים י"ז-כ"א. האסכולה האפרתית היא מסורת שהתקיימה במהלך המאה השמינית לפנה"ס בידי ממלכת הצפון שנחרבה בשנת 722 לפנה"ס. היא מאופיינת בנרטיבים, בעיקר על גיבורי שבט אפרים אך גם משבט מנשה. אנשי הצפון היו אנטי-[[מונארכיה|מונארכיים]] והאמינו כי ה' הוא המלך היחיד. היא הציגה מקורות עתיקים כ[[משל יותם]] ומשפט המלך כנגד המלוכה ותקפה בעריכתה את המלוכה בטענה שמלוכת בשר-דם פוגעת במלכות ה'. בנוסף הם לא הכירו או הודו בריכוז הפולחני כפי שהוצג בספר שנמצא בידי יאשיהו.
 
===מאפיינים כללים של האסכולה משנה תורתית===
# ריכוז פולחני - יש ריכוז פולחני בירושלים. המאחרים במשנה התורתית הניחו כי הפולחן הריכוזי הונהג מימי שלמה בהם היה "מנוחה ונחלה". המקדימים במשנה התורתית סברו כי הפולחן הונג מהקמת אוהל מועד בשילה והכחישו את שאר מרכזי הפולחן הקיימים.
# המלוכה היא דבר ה' - האסכולה המשנה תורתית האמינה בבית דוד. בניית המקדש היה אירוע מכונן אשר אותו לא הספיק דוד לבצע שהתקשר להבטחת נצחיות בית דוד. לכן האסכולה גינתה את מעשי הצפון על ידי תיאור האנרכיה בה, {{ציטוטון|בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.|שופטים כא כה}}
# פועל יוצא של המלוכה היה נקיטת פעולה אקטיבית בשעת המלחמה. המלכים ריכזו את העם כנגד האויב ולכן ישנם תיאורים על קרבות כנגד אויבים, למשל: {{ציטוטון|וַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ, לְהוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן-אָחָז, מֶלֶךְ יְהוּדָה... וְהָיָה ה' עִמּוֹ, בְּכֹל אֲשֶׁר-יֵצֵא יַשְׂכִּיל; וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ-אַשּׁוּר, וְלֹא עֲבָדוֹ.|מלכים ב פרק יח, 1,7}}. כאשר המנהיג לא פעל בשם ה', המלחמות נכשלו. מאפיין זה מנוגד לאסכולה אפרתית שם בני ישראל נוקטים ב[[קווייטיזם]].
#דין הכנענים היה לכליה בהתאם לחוק החרם
# [[איקונוקלאזם]] למשל במלכים א' פרק י"ב מסופר על הריסת העגלים בידי ירבעם.
# חשיבות קיום ושמירה על המצוות
 
===מאפיינים כללים של האסכולה משנה תורתיתתורנית===
# רעיון ריכוז פולחן (על פי החוק בדברים י"ב 14-1)- על פי החוק ישנו רק מקדש חוקי אחד בארץ כולה והוא המקדש בירושלים. המקדימים מייחסים את כתיבת החוק לחזקיהו מלך יהודה (מל"ב י"ח) והמאחרים סוברים כי הוא נכתב בימי הגלות.
# בית דוד - האסכולה המשנה תורנית העלתה על נס את המלכים משושלת דוד. על פי שמ"ב ז' לדוד הובטח כי תצא ממנו שושלת מלכים נצחית בירושלים אחרי שהעביר אליה את המשכן. העורך הדויטרונומיסטי הדגיש את סדרי השלטון והפולחן שהנהיג דוד בממלכה, אר המשיכו להתקיים כל ימי ממלכת יהודה. מנגד העורך גינה את ההתנהלות הקלוקלת של ממלכת ישראל הצפונית על ידי תיאור האנרכיה השלטונית והדתית ששלטה בה באמצעות הציטוט {{ציטוטון|בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.|שופטים כא 25}}.
# רעיון הברית - עקרון הברית בין ה' לעמו נמצא במרכזה של העריכה. המלך והעם מחויבים בחוקי ברית סיני, ועליהם להישמע לחוקיו ומצוותיו של האל. כל הפרה של החוקים הללו גוררת עונש. העם מחויב בעיקר לדיברות הראשונים הקובעים את החובה להיות נאמן לאל אחד.
==ראו גם==
# [[האסכולה האפרתית]] (ידועה גם בשם "אלוהיסטי המאוחרת")
 
==לקריאה נוספת==
* אלכסנדר רופא, "ההיסטוגרפיה בשלהי תקופת המלוכה: החיבורתהחיבור האפרתי כנגד החיבור המשנה תורתי", '''בית מקרא''' ל"ח (תשנ"ג)
* משה ויינפלד, מיהושע עד יאשיהו, ירושלים, 1992.
 
* נדב נאמן, העבר המכונן את ההווה - עיצובה של ההיסטוריוגרפיה המקראית בסוף ימי הבית הראשון ולאחר החורבן, ירושלים 2002.
[[קטגוריה:ביקורתביק1ורת המקרא]]
משתמש אלמוני