תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
דריוש לאחר קריאת המכתב הורה לבדוק את עניין הרישיון, ולבסוף נמצאה [[מגילה]] אשר הכילה את רישיון כורש לבנות את בית המקדש{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ו|א|ה}}}}. הצו המאוחר יותר של כורש שהורה על הפסקת הבניה, לא הופיע במגילה.
 
דריוש כתב מכתב תגובה, ובו הוא הורה לתתני, [[שתר בוזני]], וחבורתם, להתרחק מאזור בית המקדש, ולאפשר את המשך הבניה ללא הפרעות{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ו|ו|ז}}}}{{הערה|המדרש מוסיף כי הייתה התנגדות בחצרו של דריוש להמשך הבניה, והועלתה כלפיו טענה כי הוא אינו מכבד את אביו [[כורש]], בכך שמבטל את הצוים שלו. דריוש בתגובה השיב לטוענים כי אביו לא כתב ברשיון שיתבטל לעולם, אלא שרק שיתבטל (ראו את המילים ב{{תנ"ך|עזרא|ד|כא}}), ולכן הוא משנה את ההוראה ([[אסתר רבה]] א' א')}}. בנוסף מורה דריוש לתת לבונים את הוצאות הבניה ועבודת בית המקדש, ומנמק זאת בכך שהיהודים יתפללו ויקריבו קרבנות, לחיי המלך ובניו.{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ו|י}} חז"ל ראו באמירה זו, משום {{ציטוטון|חסד לאומים חטאת|משלי י"ד ל"ד}}, כלומר גם כשהגוי מטיב עם היהודי, כוונתו היא לטובתו האישית, ולא לרווחת היהודי ([[מסכת ראש השנה]] ד' ע"א, וכן [[מסכת בבא בתרא]] י' ע"ב)}} לתוספת תוקף איים דריוש כי יתלה את מי שלא יקשיב לצו זה{{הערה|על פי המדרש בסוף התקיימה קללתו על [[המן האגגי]]. ([[מדרש פנים אחרים]] על אסתר נוסח ב פרק ה)}}, ויחריב את ביתו{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ו|יא}}}}. את סוף המכתב מסיים דריוש באמירה, כי ה' השוכן בבית המקדש, יפגע בכל מי שינסה לפגוע בבית, ומצווה לבצע את דבריו במהירות.
 
תתני וחבריו קיבלו את המכתב מדריוש וביצעו במהירות את שביקש, ובכך התאפשרה המשך בניית בית המקדש{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ו|יג|טו}}}}.