הסכם לונדון (1840) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 1:
'''הסכם לונדון משנת 1840''' (ב[[אנגלית]]: '''Convention for the Pacification of the Levant''') הוא הסכם בינלאומי אשר שמו הרשמי "הסכם להשכנת שלום ב[[לבנט]]" ואשר נחתם ב-[[15 ביולי]] [[1840]] בין המעצמות האירופיות [[בריטניה]], [[האימפריה האוסטרית|אוסטריה]], [[פרוסיה]], ו[[רוסיה]] מצד אחד, ו[[האימפריה העות'מאנית]] מן הצד השני.
 
הסכם זה מתמצת הסכמים קודמים הנוגעים לאימפריה העות'מאנית ומלחמתה ב[[מצרים]] בראשות [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] ואשר היו יוזמת המעצמות האירופיות מחשש שמא התמוטטות האימפריה העות'מאנית תגרום לחוסר יציבות באירופה.

החתומות על ההסכם הבטיחו למוחמד עלי וליורשיו שלטון קבוע במצרים וב[[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|סנג'ק]] [[עכו]] (מחוז עכו), בתנאי שאזורים אלה יוותרו חלק מן האימפריה העות'מאנית. תחומי "מחוז עכו" כפי שהובטח לו נרחבים מאוד, והם כוללים את רוב [[ארץ ישראל המערבית]]. ההסכם מפרט במדויק את תחומי השטח שהוצעו לו, והנה הם (בתרגום חופשי): "מ[[ראש הנקרה]] יוצא קו לעבר שפך [[החצבני|נהר חצבאני]], משם לאורך החוף המערבי של [[הכנרת]], לאורך הגדה של [[נהר הירדן]], לאורך החוף המערבי של [[ים המלח]], משם לקצה הצפוני של מפרץ עקבה (=[[מפרץ אילת]]), ואז לאורך החוף המערבי של מפרץ עקבה והחוף המזרחי של [[מפרץ סואץ]], עד [[סואץ]]".

בתמורה היה על מוחמד עלי לסגת בתוך עשרה ימים משאר אזורי [[סוריה]] ולהשיבם לשלטונו של [[אבדילמג'יט הראשון]], כמו גם את ספינות הצי העות'מאני אשר ערקו לנמל [[אלכסנדריה]]. מוחמד עלי אף היה צריך להסיג באופן מיידי את כוחותיו מ[[חצי האי ערב]], מן הערים הקדושות לאסלאם, [[כרתים]], מחוז [[אדנה]] וכל שאר שטחי האימפריה העות'מאנית.
 
המעצמות האירופיות התחייבו לעשות כל מאמץ אפשרי ליישם את תנאי ההסכם בדרכי שכנוע, אולם מוחמד עלי, בתמיכתה של [[צרפת]], סירב לקבל את תנאי ההסכם. עמדתו של מוחמד עלי הובילה לקונפליקט צבאי בשנת 1840 במזרח התיכון שבמהלכו התקיפו כוחות בריטים ואוסטרים את העיר [[עכו]] והביסו את כוחותיו של מוחמד עלי. תבוסה זו הייתה תחילתה של ירידת כוחו של מוחמד עלי במזרח התיכון אשר לוותה בהתקוממויות מקומיות בשטחים שבהם שלט.