דפוס ראם – הבדלי גרסאות

הדפסת ה[[מהדורה]] הראשונה של התלמוד הסתיימה בשנת [[תרי"ד]] ([[1854]]); בכרכים הראשונים מצוין מקום ההוצאה "ווילנא והוראדנא", ובכרכים שנדפסו בווילנה, מ-[[1837]] ואילך, מצוין רק "ווילנא". מהדורה שנייה נדפסה בשנים [[תרי"ח]]-[[תרכ"ו]] ([[1858]]–[[1866]]). בשנים [[תר"ם]]–[[תרמ"ו]] ([[1880]]–[[1886]]) הדפיס דפוס ראם מהדורה שלישית מפוארת של התלמוד עם למעלה ממאה מפרשים. במהדורה זו נקבעה התפיסה שנוסח התלמוד צריך להיות מדויק ומבוסס על מקורות קדומים. ב"אחרית דבר" המובאת בסוף עשרים הכרכים של התלמוד, ב[[מסכת נידה]] (תרמ"ו), מספר שפ"ן הסופר כיצד שלחו שליחים לספריות ברחבי אירופה, ובהן [[ספריית הוותיקן]] ו[[הספרייה הבודליאנית]] ב[[אוקספורד]], כדי להעתיק ספרי קדמונים מ[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] ונוסחאות מדויקות. הם נסתייעו ברבים מאנשי [[חכמת ישראל]], בהם רבי [[רפאל נתן נטע רבינוביץ]] בעל "[[דקדוקי סופרים]]", [[שלמה בובר]], [[יעקב ספיר]] ואחרים לשם בירור הנוסח המדויק של התלמוד ומפרשיו. בסוף כל כרך הוסיפו חידושים ופירושים של רבנים [[ראשונים]] ו[[אחרונים]], בהם חידושים רבים של רבני וילנה מן הדור ההוא, כגון חידושי הרב [[שמואל שטראשון]], שהיה סבהסבם של האלמנה דבורה ראם (לבית הרכבי) ושל אחותה גיטל אשת ר' מנחם גבריאל ראם, עם הגהות בנו [[מתתיהו שטראשון]].