כור גרעיני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←כורים גרעיניים בישראל: עריכה: הסרת משפט : למה התכוון המשורר בהקשר הישראלי? |
|||
שורה 57:
אולם ברבות השנים עלות ייצור החשמל הלכה ותפחה, והחזירה את סוגיית השימוש בכורים לייצור חשמל אזרחי לסדר היום הציבורי. בשנת [[2008]] חברה אמריקאית אף הכריזה כי הצליחה לפתח כור גרעיני ממוזער העומד בכל דרישות הבטיחות ומאפשר שימוש בשכונות מגורים. העלייה בבטיחות הכור נובעת בעיקר משימוש בחלקים נייחים בלבד המפחיתים משמעותית את הסיכוי לתקלה טכנית בכור. [[ארצות הברית]] ומספר מדינות נוספות הביעו התעניינות בכור מסוג זה.{{הערה|1=עפרי אילני, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1037383.html חברה אמריקאית פיתחה מיני-כור גרעיני שיספק חשמל מוזל], הארץ}}
==
{{הפניה לערך מורחב|מדיניות הגרעין של ישראל}}
בישראל קיימים שני כורים גרעיניים: הראשון, שהוקם ב-[[1958]], הוא כור מחקר קטן בהספק של כחמישה מגה-וואט. הכור תוכנן על ידי האדריכל פיליפ ג'ונסון ונמצא ב[[המרכז למחקר גרעיני|מרכז למחקר גרעיני]] בשפך [[נחל שורק]]. השני הוקם ב-[[1959]], ונמצא ב[[הקריה למחקר גרעיני|קריה למחקר גרעיני]] שבאזור [[דימונה]]. גם כור זה משמש למחקר, אם-כי על פי פרסומים שלא אושרו רשמית בישראל, הוא משמש גם להפקת חומר גלם לייצור [[נשק גרעיני]]. שני כורים אלה הם מהוותיקים בעולם שעדיין פעילים. שני הכורים מופעלים על ידי [[הוועדה לאנרגיה אטומית]]. אין בישראל כורים המשמשים להפקת אנרגיה למטרות אזרחיות
==ראו גם==
| |||