המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה\1
שורה 55:
האמריקנים שהיו ב[[הפיליפינים|פיליפינים]], אשר בה החלה פלישה הן מהצפון והן מדרום האי המרכזי לוזון, נאלצו לסגת יחד עם הצבא המקומי אל [[חצי אי|חצי האי]] [[בטאן]], שם הקימו קו תמיכה אשר אמור היה לעצור את הכוחות היפנים המתקדמים וזאת עד להגעת תגבורת מארצות הברית. אולם התגבורת עצמה בוששה מלהגיע, והקו נפרץ. במקומו הוקם קו חדש דרומה יותר אשר כונה "קו אבוקי". בשלב זה, עדיין ניהל את המערכה גנרל [[דאגלס מקארתור]] מתוך מערכת המחילות המבוצרות באי הקטן קורגידור אשר נמצא במפרץ מנילה. בשלב מסוים, על פי פקודה מפורשת מארצות הברית, העביר גנרל מקארתור את הפיקוד למשנהו, ג'ונתן וויינרייט, כאשר הוא עצמו יצא במסע מסוכן על גבי ספינת טורפדו אל האי מינדנאו, אף הוא בפיליפינים, ומשם המריא בתוך מפציץ [[B-17]] ("המבצר המעופף") ל[[אוסטרליה]]. עם הגיעו למקום מבטחים, נשא נאום בו הבטיח לעם הפיליפיני את הבטחתו המפורסמת "שוב אשוב" - I Shall Return. חצי האי בטאן עצמו נפל ב-[[9 באפריל]] [[1942]].
 
היפנים הנהיגו שלטון קשה ואכזרי באזורים שכבשו ו[[הוצאה להורג|הוציאו להורג]] כל מי שהתנגד להם. הם לקחו את הגברים בכפייה לעבודות פרך, ואת הנשים לזנות. הם גם זילזלו בדתות אחרות באזורים הכבושים. לדוגמאלדוגמה: הם הכריחו את המוסלמים לשנות את כיוון תפילתם מ[[מכה]] ל[[טוקיו]]. במחנות שבויים שבהם החזיקו את האמריקנים, הבריטיים וההולנדים שנכנעו, היה היחס כלפיהם נוקשה ושיעור התמותה גבוה. קצינים שלהם ערכו עריפת ראשים של שבויים בחרבות לראווה, והם גם השתמשו בהם כמטרות חיות לאימוני זריקת [[כידון]]. [[אינדונזיה]] הייתה מקרה יוצא דופן, שם האוכלוסייה המקומית, ו[[סוקארנו]] בראשה, שיתפה פעולה עם היפנים על מנת להחיש את עצמאותה מה[[הולנד|הולנדים]].
 
ב-18 באפריל ביצעו האמריקאים את [[הפשיטה של דוליטל]] (Doolittle), ובה הפציצו מטרות שונות ביפן. הפשיטה הייתה הישג סמלי בלבד, אך היא העלתה את המורל האמריקני, וגרמה למבוכה ביפן.