הפרעה נפשית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3, דיסלקסיה
קישורים פנימיים - מספרי שנים וקצת בפסקת הפתיחה, ויקיזציה.
שורה 16:
|Mesh=
}}
'''הפרעה נפשית''' (ידועה בסיווג [[ICD -10]] של [[ארגון הבריאות העולמי]] כ"הפרעה נפשית והתנהגותית"{{הערה|ICD-10 בעברית 1995, עמוד 13}} ; מונחים אחרים בשימוש הם '''הפרעה פסיכיאטרית''' (ב[[אנגלית]]: '''Mental disorder''' או '''Psychiatric Disorder'''), ובחלק מהמקרים - '''מחלת נפש''' או "מחלה נפשית", (באנגלית : '''Mental Illness''') היא [[לקות|ליקוי]] בריאותי בתחום ההתנהגותה[[התנהגות]] וההרגשהוה[[תחושה|הרגשה]] הנפשית המתבטאת בדפוס [[התנהגות]]יהתנהגותי או [[מחשבה|חשיבתי]], שונה מה[[נורמה]] והגורם למצוקה משמעותית או לפגיעה משמעותית בתפקוד. בתחום ה[[פסיכולוגיה קלינית|פסיכולוגיה הקלינית]] וה[[פסיכיאטריה]] משמש המונח בסיווג התנהגויות על ציר בין [[נורמאליות]] לבין אבנורמליות לצורך איבחון וטיפול.
 
קשת רחבה של התנהגויות סוּוגו על ידי הפסיכולוגיה כאבנורמליות (סוטות מן הנורמה). סיווג זה השתנה עם השנים, וייתכנו בו הבדלים בין תרבויות. העיסוק בנושא בעייתי במיוחד, שכן הוא טעון משמעויות במגוון תחומים, משמעויות הנושאות עימן השלכות רפואיות, חברתיות, פוליטיות, מוסריות, דתיות ועוד. הסיווג להפרעות נפשיות הנפוץ בקרב מרבית העוסקים בבריאות הנפש בארצות-הברית הוא ה[[DSM IV|גרסההגרסה הרביעית של ה DSM]] של [[האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית]]. בשנת [[2013]], הוצאה לאור גרסה חדשה של סיווג זה - [[DSM|DSM-5]].
 
בשפה המדוברת, המונח הישן והצר "מחלת נפש" או "מחלת רוח" מתייחס בעיקר למקרים חמורים של הפרעה נפשית, לרוב כשמתלווים [[פסיכוזה|תסמינים פסיכוטיים]]. בישראל המונח "חולה נפש" ו"מחלת נפש" מופיע בחוקי המדינה. המונחים המשפטיים "חולה נפש" ו"מחלת נפש" צרים במובנם ומתייחסים ל[[פסיכוזה|מצב פסיכוטי]] בחוק הטיפול בחולי נפש, האחרון בשנת [[1991]]{{הערה|א.גרינשפן,י.מרגולין,א.ויצטון (עורכים) -"פסיכיאטריה משפטית בישראל",הוצאה לאור אריה ניר,תל אביב 2009 העמודים 22-27}}, ובחוק העונשין ("מחלה שפגעה ברוחו" של אדם){{הערה|גרינשפן,מרגולין,ויצטום - 2009 עמודים 36-34}}. מושג רחב יותר של "נכי נפש" מופיע ב"חוק לשיקום נכי הנפש בקהילה" משנת [[2000]].{{הערה|גרינשפן,מרגולין,ויצטום - 2009, עמודים 36-34}}. המושגים "טירוף הדעת","בלתי שפוי בדעתו", המתייחסים למצבים פסיכוטיים או פגיעות נפשיות חמורות אחרות, מופיעים בישראל במסמכים של מוסדות ממשלה וחברות ביטוח.
== ההגדרה ==
 
שורה 27:
גם הקו המפריד שהיה קיים בין תחלואה נפשית לגופנית היטשטש בשנים האחרונות באופן ניכר. למחלות פסיכיאטריות רבות אותרו סמנים גופניים (שינויים [[הורמון|הורמונליים]], שינויים מבניים במוח, שינויים בדרכי ההתבטאות של [[רצפטור]]ים מוחיים וכדומה), ולעומת זאת, למחלות גופניות יש לא פעם [[תסמין|תסמינים]] נפשיים. הדבר הוביל להוצאה של מושגים כמו "הפרעות על בסיס אורגני" מה-[[DSM]], מתוך מחשבה כי '''כל''' ההפרעות הנפשיות הן בעלות מרכיב אורגני.
 
ה -DSM- 5 מגדיר את ההפרעה הנפשית כתסמונת המתאפיינת על ידי הפרעה משמעותית מבחינה קלינית ב[[קוגניציה]], הוויסות ה[[רגש]]י או ה[[התנהגות]] של אדם, המשקפת דיספונקציה (הפרה) בתהליכים הפסיכולוגיים, הביולוגיים או ההתפתחותיים שעליהם מושתת התפקוד הנפשי.
ההפעות הנפשיות מתלוות בדרך כלל במצוקה משמעותית או בפגיעה משמעותית בכושר החברתי, התעסוקתי או בתחומי פעילות אחרים.
 
שורה 68:
שנים אלו בישרו את צמיחת המחקר המדעי, ההתקדמיות הבולטות ביותר הן אלה שחלו בחקר הגורמים הביולוגים והאנטומים שביסוד ההפרעות הגופניות והנפשיות גם יחד. בין התגליות המשמעותיות נמצא הגורם והטיפול למחלת [[עגבת]] המוח.
 
[[אמיל קרפלין]] היה הפסיכיאטר המדעי הראשון שסיווג הפרעות נפשיות על פי [[תסמונת|תסמונות]] ולא על פי [[תסמין|תסמינים]], בספרו "ספר לימוד בפסיכאטרייה" שראה אור בשנת [[1883]] הדגיש את חשיבות הפתלוגיה של המוח בהפרעות נפש. בשנת [[1952]] יצאה לאור המהדורה הראשונה של [[DSM]] {{כ}}(DSM I), המבוססת על גישתו של קרפלין, ונכללו בה 60 הפרעות נפשיות.
 
== אבחון וסיווג ההפרעות ==