מסכת סנהדרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24:
מסכת סנהדרין עוסקת בסדרי ה[[משפטים|משפט]] ובעיקר בסדרי [[דיני נפשות]], וכן בסוגיות של מי ראוי להיות דיין, איזה הרכב יש למנות לכל עניין איך יש לחקור את העדים, איזה עונש גוזרים על איזו עבירה.
 
ממסכת סנהדרין אפשר ללמוד הרבה על סדרי המשפט העברי. בכל עיירה, אפילו קטנה, היה בית דין של שלושה, שדן בדיני ממונות, חבלות וכדומה ([[משפט אזרחי]]), [[עגלה ערופה]], [[סמיכת זקנים]] וכדומה. הצורך [[בית משפט|בבתי המשפט]] בכל עיר ועיירה נלמד מספר דברים: "שופטים ושוטרים יהיו לך בכל שעריך"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|יח}}}}. בעיר גדולה היה בית דין של 23 - "סנהדרין קטנה", אשר הייתה מוסמכת לדון בעניינים של דיני נפשות - קרי עניינים שהעונש עליהם הוא מיתה, כגון רצח, גילוי עריות, ניאוף. [[סנהדרין]] של 71 הייתה רק אחת והיא ישבה בלשכת הגזית שבחצר [[בית המקדש]] ונקראה "סנהדרין גדולה". הסנהדרין הגדולה דנה [[כוהן גדול]] ו[[זקן ממרא]] וכן היו זקוקים לאישורה על-מנת לצאת למלחמת רשות. בראש הסנהדרין הגדולה עמד [[נשיא הסנהדרין]] ולצידו כיהן [[אב בית דין|אב בית הדין]].
 
'''פרק "חלק"''' - פרק זה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] הוא הפרק האחד-עשר והאחרון ואילו ב[[משנה]] וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] פרק זה הוא העשירי, והוא נקרא גם "אגדת חלק", על-פי משפט הפתיחה בו: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". פרק זה עוסק בסוג ענישה שאיננו תלוי בסנהדרין: שלילת החלק בעולם הבא, המובטח לכל אדם מישראל.