אחוז החסימה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
במדינות הנוהגות בשיטה זו ומנהיגות סף נמוך של אחוז החסימה, לדוגמה בישראל, ניתן לראות מספר רב של מפלגות בפרלמנט (13 מפלגות בכנסת ישראל בבחירות לכנסת ה19), אשר חלקן מיוצגות ע"י 2 מושבים בלבד (מפלגת [[קדימה]]).
העלאת אחוז החסימה נועדה למנוע מצב של ריבוי מפלגות ולצמצם מצבים של סיעות יחיד, כמו שהיה נהוג בישראל בימים שבהם אחוז החסימה היה 1%. לשם השוואה, בגרמניה נהוג אחוז חסימה של 5% ובטורקיה 10%. {{הערה|1=אטמור, 2010}}
===סף חסימה אפקטיבי===
במדינות בהם מונהגת שיטת בחירות יחסית אך עם חלוקה למחוזות בחירה, נוצר מצב של אחוז חסימה אפקטיבי.
לדוגמה, במדינות בהן ישנה חלוקה למחוזות חד נציגיים, כלומר שכל מחוז יכול לזכות במושב אחד בפרלמנט, אחוז החסימה האפקטיבי הוא 37.5%, מכיוון שבפועל רק המפלגה אשר זכתה בכל הקולות תיכנס לפרלמנט, על אף שיטת הבחירות היחסית.
במחוז שלו 5 נציגים סף החסימה האפקטיבי יעמוד על 12.5%, במחוז שך 10 נציגים על 6.8%, ובמחוז של 15 נציגים על 4.7%.
ככלל, מחושב סף החסימה האפקטיבי כך: 75% חלקי מספר המושבים בפרלמנט ועוד אחד. כלומר:
75%/(M+1).
==שיקולים לקביעת אחוז החסימה==
===שיקולים בעד אחוז חסימה נמוך===
| |||