מרדכי שלו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 92:
בין הביקורות על המאמרים ניתן לציין את מאמרו של [[בעז ערפלי]] "מעשה התאבדות הוא (לא) ללכת לבית הכנסת"{{הערה|{{הארץ|בעז ערפלי|מעשה התאבדות הוא (לא) ללכת לבית הכנסת|188263|19.7.2002}}}} שהוא תגובה למאמר "תרבויות, התאבדויות וגילוי עריות", ואת מאמרו של [[יונתן כהן]] "שלוש הערות למאמרו של מרדכי שלו", תגובה למאמר ב'דימוי' שהתפרסמה אף היא ב"דימוי" (גיליון 24 חורף תשס"ה, עמ' 77). בהארץ התפרסמו שני מקבצים של תגובות, ביוני ובאוגוסט 2002{{הערה|1=הארץ [http://e.walla.co.il/?w=/21/236901 ב-06/06/2002] [http://e.walla.co.il/?w=/21/269383 וב15/08/2002]}}.
 
===ביקורתו על "חרבת חזעה" לס. יזהר ועל סופרי דור המדינה בכלל===
 
מיד עם סיום [[מלחמת העצמאות]] פרסם מרדכי שלו ב"[[סולם (כתב עת)|סולם]]" סדרתסדרה של ארבעה מאמרים על הספרות החדשה באותו זמן, תחת הכותרת "ספרות המלחמה של מדינת ישראל". המאמרים היו - חלק א: "בערבות הנגב" או: בלי חזון, חלק ב - דבר החיילים האפורים - או תחליף לחזון, חלק ג - נתן שחם או מעבר לחזון, וחלק ד - מבוכה וסדיזם. כדרכו, שילב שלו בדבריו ביקורת תרבות כוללת על עמדותיהם של הסופרים בני דורו{{הערה|סולם גליונות 1-6 1949}}.
"דבר החיילים האפורים - או תחליף לחזון{{הערה|סולם 2, מאי 1949}}",
"מבוכה וסדיזם{{הערה|סולם 5, אוגוסט-ספטמבר 1949}}"
ו"[[ס. יזהר]] - [[חרבת חזעה]]{{הערה|סולם 7, נובמבר-דצמבר 1950}}".
 
בהמשך פרסם שלו ביקורת על ספרו של "[[ס. יזהר]] - [[חרבת חזעה]]{{הערה|סולם 7, נובמבר-דצמבר 1950}}. לפי אניטה שפירא{{הערה| [[אניטה שפירא]], "[[חרבת חזעה]], זיכרון ושכחה", אלפיים 21, 2000, עמ' 53-9, וגם בתוך "יהודים, ציונים ומה שביניהם", הוצאת [[עם עובד]] / [[ספרית אפקים]], 2007. גרסה אנגלית מצויה [http://press.umich.edu/pdf/9780472115419-ch4.pdf כאן]}}, שלו מציג את דור הצברים כמנותקים מערכים יהודיים, ולכן גם לאומיים, נבוכים, ונגררים לסדיזם ילדותי במקום שנאה בוגרת - {{ציטוטון|הצבר הוא לא מעל, אלא מתחת, לשנאה}}. הוא טוען שבחרבת חזעה יפי הנפש הופכים לגרועים מהנאצים, שכן {{ציטוטון|לנאצים לפחות היתה תורת גזע, אך גיבוריו של יזהר רוצחים מתוך שעמום}}.
 
=== ביקורתו על ישעיהו ליבוביץ ===
שורה 130 ⟵ 127:
=== פרסומים ומאמרים אחרים ===
את ביקורתו על המשוררת [[דליה רביקוביץ]] והקשר בין שירה "פורטרט" ומגילת "[[איכה]]" סיכם שלו במאמר "דליה רביקוביץ, משוררת מקוננת" שהתפרסם בשני חלקים בהארץ{{הערה|הארץ 2.4.1969 13.6.1969}} בשנת [[1969]] ופורסם גם בתוך "כתמי אור; חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ"{{הערה|עורכות: חמוטל צמיר ותמר ס. הס. בני ברק: הקיבוץ המאוחד, תשעא ‬עמודים 109-136}}.
 
בשנת [[1949]] פרסם שלו ב[[סולם (כתב עת)|סולם]] תחת הכותרת "ספרות המלחמה של מדינת ישראל" ארבעה מאמרי ביקורת נרחבת על פני הספרות בימיו, תוך ביקורת תרבות כוללת על עמדותיהם של הסופרים בני דורו{{הערה|סולם גליונות 1-6 1949}}.
 
שלו פרסם (לפחות) עוד שני מאמרים בסולם בשנת [[1952]]: "מעבר להומאניזם (ליום העשור למותו של אברהם שטרן-יאיר)"{{הערה|סולם שבט תשי"ב פברואר 1952}} ו"שבירת כלים"{{הערה|סולם ניסן תשי"ב אפריל 1952}}.