רומן פיקרסקי – הבדלי גרסאות

'''רומן פִּיקָרֶסְקי''' הוא [[סוגה ספרותית|סוגה (ז'אנר) ספרותיספרותית]], אחת הצורות המוקדמות של [[רומן|הרומן]]. מאפייניםמאפייני של הז'אנרהסוגה קיימים גם בספרים שאינם תואמים לדפוסים המובהקים שלו, ושם התואר "פיקרסקי" יכול לתאר גם יצירות שאינן משתייכות לז'אנר הרומן הפיקרסקי בהגדרתו הצרה.

==התפתחות הרומן הפיקרסקי כז'אנרכסוגה==

גיבור הרומן הפיקרסקי היה בדרך כלל נווד הרפתקן בן השכבות הנמוכות (בספרדית picaro). הגיבור נסחף ממקום למקום, ומסביבה חברתית אחת לאחרת, בקצב עלילה מהיר ורב תהפוכות. אופייני לז'אנרלסוגה שימוש [[הומור|בהומור]] ובכלים [[סאטירה|סאטיריים]], כאשר הרפתקאותיו הרבות של הגיבור מספקות הזדמנות ללעוג למגוון תופעות חברתיות ואף אירועים פוליטיים. מאפיין שכיח נוסף הוא צירופי מקרים בלתי סבירים: דמויות שבות ומופיעות בעלילה, מכוח המקרה ובניגוד להסתברות.

הרומן הפיקרסקי הראשון, שאין מחלוקת לגבי שייכותו לז'אנרלסוגה, (אף על פי שאלמנטים פיקרסקיים היו קיימים קודם לכן, ויש הטוענים שרומנים אחרים, כ-Lazarillo de Tormes מ-1554, קדמו לו) הוא "גוסמאן מאלפראצ'ה", Guzmán de Alfarache, מאת [[מתאו אלמן]], שיצא לאור ב-[[1599]]. בעשורים הבאים התפשט הרומן הפיקרסקי בארצות נוספות וזכה לחיקויים. רומן חשוב בז'אנר, שנכתב מחוץ לספרד, הוא "ההרפתקן זימפליציסימוס", Der abenteuerliche Simplicissimus, מאת [[הנס יוהאן כריסטופל פון גרימלסהאוזן]] הגרמני, שנכתב ב-[[1668]] ומתאר את ההרס ששרר בעקבות [[מלחמת שלושים השנה]].

ב[[צרפת]] וב[[אנגליה]] התפרסמו יצירות שדמו לרומנים הפיקרסקיים, אך לא התאימו לכל דרישות הז'אנר כפי שהיה מקובל בספרד. בצרפתהרומנים התדרדרבצרפתית הז'אנרהיו לכדילמעשה סיפורסיפורי הרפתקאות אריסטוקרטיאריסטוקרטיים, בניגוד לדרישה שהגיבור יהיה טיפוס עממי. באנגליה, רומנים כמו [[מול פלנדרס]] של [[דניאל דפו]] ([[1722]]) או [[קורות טום ג'ונס]] מאת [[הנרי פילדינג]] ([[1749]]) חסרו את ממד הגאולה הדתית של הגיבור, שהיה מחייב ברומנים הפיקרסקיים הספרדיים והגרמניים: אלה לא הסתפקו בגלגוליו של הגיבור ובלעג חברתי אלא חתרו גם להנחיל לקח מוסרי. השינוי העובר על מול פלנדרס הוא במעמדה הכלכלי, ולא באופייה המוסרי והדתי.

מלבד היותה שם של ז'אנרסוגה מובחןמובחנת, המילה "פיקרסקי" מתארת טכניקה ספרותית שבה [[אנטי-גיבור]] נודד חווה הרפתקאות רבות ובלתי מסתברות בקצב התרחשויות מהיר. יצירות פיקרסקיות במובן זה היו שכיחות בספרות עד עליית הרומן הריאליסטי [[המאה ה-19|במאה ה-19]], ובין הבולטות שבהן אפשר לציין את יצירותיו של [[הנרי פילדינג]], את [[קנדיד]] של [[וולטר]] ואת [[הרפתקאות האקלברי פין]] של [[מרק טווין]]. קווים פיקרסקיים אפשר למצוא גם בספרות המאה ה-19 ובספרות זמננו, למשל ב"[[נפשות מתות]]" של [[ניקולאי גוגול]], או ב"[[מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (סדרת ספרים)|מדריך הטרמפיסט לגלקסיה]]" של [[דאגלס אדמס]]. גם יצירות אמנות מתחומים אחרים אפשר לתאר כפיקרסקיות: [[סרג'יו לאונה]] מגדיר כך את ז'אנר [[מערבון ספגטי|מערבוני הספגטי]].