ניטל – הבדלי גרסאות

חג המולד אמנם אינו מוזכר במפורש ברשימת החגים במשנה (לפי רש"י, "חג הלידה" מתייחס ליום לידתו של ה[[מלך]]), אך בהקשר סוגיה תלמודית זו מופיע כבר בתקופת ה[[ראשונים]] הכינוי "ניתל\ניטל" ליום חג חשוב בנצרות. במאה ה-13 מתייחס רבי [[מאיר הכהן מרוטנבורג]] לדברי התלמוד שבגולה האיסורים חלים יום אחד בלבד, ומוסיף שגם בגולה הם חלים רק על חגים מסויימים: "ופירש רבינו שמואל בשם רבינו שלמה זקנו ([[רש"י]]), דמן הדין אינו אסור אלא יום האיד שעושין בשביל ישו הנוצרי, כגון ניטל וקינה, אבל שאר איד שלהן אין תופשין בו ממשות". ברוב הדפוסים הושמט קטעאזכור זה אםואלו שבאו אחריו על ידי הצנזורה או מטעמי צנזורה עצמית.{{הערה|אולם הוא מופיע במפתחות, [[הגהות מיימוניות]] הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה א}} רבי [[ישראל איסרלן]] (1390-1460), מחבר הספר [[תרומת הדשן]], מזכיר את היום בכתיב שונה, "ני'''ת'''ל", בתשובה לשאלה האם טוב הדבר ש"בכמה עיירות נוהגים היהודים לשלוח דורונות לכומרים ולשלטונים ביום שמיני לניתל כשמתחדשין להם השנה".{{הערה|1=אזכור זה הובא ב[[רמ"א]] בסימן קמח בשו"ע, וצונזר בשו"ע וילנא}} רבי [[עובדיה מברטנורא]] כתב אודות יום זה כי "אסור לשאת ולתת עם הנוצרים בכל יום ראשון, וכן בכל יום איד שלהן שעושין אותו כגון נט"ל ופשקוו"ה, אבל שאר ימי אידם שעושים לשם הקדושים שלהם שאין תופסין בהם שם אלהות מותר".{{הערה|פירוש למסכת ע"ז פ"א מ"ב, דפוס ויניציאה שנת ש"ט. צונזר במהדורה המאוחרת מנטובה שנת שכ"ב }}