ישראל יצחק קאליש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
נולד כילד שמיני לאחר שבע בנות בעיירה זלושין, ליד [[קאליש]] במערב [[פולין]] למשפחה רבנית המתייחסת אל רבי [[מרדכי יפה]] המכונה "הלבוש". אביו היה סוחר [[סדקית]] שנהג להפריש חצי מרווחיו לצדקה וכונה בשל כך "בעל הרחמנות". בהיותו בן 14 נישא לרחל, בתו של מאיר מז'אריק שאף הוא היה סוחר. שני האבות סיכמו את השידוך בשוק.
 
לאחר חתונתו החל את התקרבותו לחסידות על ידי רבי [[דוד בידרמן]] אבי [[חסידות לעלוב]]. הלה קירבו אל [[יעקב יצחק הורוביץ|החוזה מלובלין]], ושם גם הושפע מ"[[יעקב יצחק מפשיסחה|היהודי הקדוש מפשיסחה]]". בשנת [[תרע"ה]] ([[1815]]) נפטרו שלושת רבותיו, והוא פנה לרבי [[שמחה בונים מפשיסחה]], תלמידו וממלא מקומו של "היהודי הקדוש", ונחשב לאחד מגדולי תלמידיו. עד מהרה התבלט בחצרו של ר' שמחה בונים. לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים, בשנת [[תקפ"ז]] ([[1827]]) התפלגו החסידים. חלקם, בראשות רבי [[יצחק מאיר אלתר]] ורבי [[חנוך הניך מאלכסנדר]] הכתירו את רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], וחלק אחר פנה לרבי יצחק שיכהן כאדמו"ר. רבי יצחק סירב ותמך ברבי [[אברהם משה מפשיסחה]], בנו של רבי שמחה בונים. באותה תקופה התקבל לרב בעיירה [[גוברטשוב]]. בהמשך נטש את הרבנות ועבר לכפר [[רודה (כפר)|רודה]], שהיה בחכירתה של [[תמריל ברגסון]], שאצלה עבד. שנתיים לאחר פטריתפטירת רבי שמחה בונים נפטר גם רבי אברהם משה, ורבי יצחק ניסה לשכנע את החסידים לקבל את מנהיגות רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. חסידיו סירבו ודרשו שהוא יכהן באדמו"רות וכך היה. הוא עזב את רודה עקב מחלוקת, ועבר לוורקא, שם הקים את חצרו, פתח בית מדרש, והעמיד אלפי תלמידים וחסידים.
 
חלק ניכר מפעילותו הקדיש לענייני הציבור, ולמאבק ב[[השכלה]]. בשנת [[1846]] נפגש עם [[משה מונטיפיורי]] יחד עם רבי יצחק מאיר אלתר וניסה לשכנעו להצטרף למאבק כנגד גזירות על הלבוש היהודי.