נטע זגגי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
||
שורה 12:
===הקומדיה היוונית והרומית===
בספרה "מסורת ומקוריות אצל פלאוטוס: עיונים במוטיבים של אהבה בקומדיה של [[פלאוטוס]]" (Tradition and Originality in Plautus: Studies of the Amatory Motifs in Plautine Comedy ) המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה, הפריכה זגגי את התאוריה הרווחת של המלומד [[אדוארד פרנקל]] בדבר מקוריותו של פלאוטוס בעיצוב השוואות מיתולוגיות מוקצנות לצורך הגזמה קומית.
{{הערה|1=
{{הערה|1=▼
Ed. Fraenkel, Plautinisches im Plautus, (Berlin, 1922).
* Plautine Elements in Plautus, translated by Tomas Drevikovsky and Frances Muecke, (Oxford University Press, 2007).
שורה 19 ⟵ 18:
במסגרת מחקרה בחנה נטע זגגי את המקורות הספרותיים היווניים השונים (ה[[קומדיה]] לסוגיה, ה[[טרגדיה]], ה[[אפיגרמה]] ההלניסטית וה[[נובלה|נובלות]]) - במנעד רחב מאוד – למן הומרוס ועד למחברי הנובלות המאוחרים. בחינה זו התבססה על השוואות [[מיתולוגיה|מיתולוגיות]] (שבחלקן חמקו מעיני פרנקל) מבחינה [[תחביר]]ית, צורנית, עיצובן הלשוני ומיקומן הדרמטי בעלילה.
בעקבות בחינה זו, הציעה זגגי הערכה מחודשת של הטיעונים והמסקנות של פרנקל, שעיקרה הבלטת תלותו של פלאוטוס במקורותיו היווניים. אולם, אף שמבחינה תוכנית גורסת זגגי שפלאוטוס שואב את השראתו ממסורות יווניות, היא מבליטה את מקוריותו בשני תחומים: האחד, באופן שבו הוא הופך את ה[[מונולוג]]ים, שהופיעו במשקל היאמבי במחזות היווניים, לשירי אהבה מוזיקליים (במשקלים שונים) בעיבודיו הלטיניים למחזות אלה. והשני, באופן שבו מציג פלאוטוס מוטיבים של אהבה באמצעות טרמינולוגיה משפטית כאמצעי קומי מובהק. היבט מקורי זה של השיח המשפטי של פלאוטוס, זכה להרחבה בכמה ממאמריה.
{{הערה|1=
A Note on munus, munus fungi in Early Latin. Glotta 60 (1982), 280-1.
}}
{{הערה|1=
Amatory Gifts and Payments: A Note on munus, donum and data in Plautus. Glotta 65 (1987), 129-32.
▲}}
{{הערה|1=
Obligations in Amatory Payments and Gift-giving: A Note on Plautine Originality. Hermes 115 (1987), 503-4.
}}
שורה 33 ⟵ 29:
===סוגת מחזה הסאטירים – המחזה "איכנאוטי" לסופוקלס===
במחקרה
{{הערה|1=
Comic Patterns in Sophocles` Ichneutae. In (ed.) J. Griffin, Sophocles Revisited. Essays presented to Sir Hugh Lloyd-Jones (Oxford, 1999), 177-218
}}
| |||