דוד חבקין – הבדלי גרסאות

נוספו 315 בתים ,  לפני 7 שנים
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
[[מלחמת ששת הימים]] הביאה להתעוררות לאומית בקרב יהודים רבים בברה"מ. הודות לפעילותו המוקדמת של חוג מצומצם של פעילים שבו לחבקין היה תפקיד מרכזי, להתעוררות זו היו ערוצים מוכנים מראש: צינורות תקשורת, מקומות מפגש, חומרים להפצה. רבבות זרמו לבית הכנסת במוסקבה בחג שמחת תורה ב-1967. בסוף שנות ה-60 מספר היהודים שהתאספו ליד בית הכנסת הגיע ל-20,000. באביב 1969 הגה רעיון של הקמת וועד התאום הכול-ארצי של פעילי העלייה מערים שונות. המפגש הראשון של הוועד התקיים באוגוסט 1969 ובו נדונו מרכיבי הפעילות השונים. במפגש הביע חבקין התנגדות נחרצת להקמת מסגרת פורמאלית מחתרתית של הפעילות וטען שבמציאות הסובייטית רק מאבק גלוי וללא מסגרות פורמליות כלשהן יכול להביא לתוצאות רצויות. עמדה זו שהתקבלה על ידי הרוב הבטיחה את הצלחתה של התנועה בהמשך.
 
השלטונות הכירו בהשפעתו של דוד חבקין על הרחוב היהודי ובחרו לתת לו היתר יציאה לישראל בספטמבר [[1969]]{{הערה|{{מעריב||דרורה ודוד נפגשו בירושלים|1970/11/20|01900}}}}. חבריו לפעילות יהודית ציונית חששו כי עם עזיבתו תדעך הפעילות, אבל התשתית ודרכי הפעולה שהנהיג יצרו בסיס איתן להמשך ולגברת הפעילות. בישראל המשיך חבקין להיות בקשר עם חבריו מברית המועצות ולקבל את פניהם של אלו שעלו אחריו, כמו [[גרישא פייגין]]{{הערה|{{דבר|רות אלכסנדרוביץ וגרישא פייגין|שנה אחרי הרעש|1972/02/25|03800}}}}.
 
לחבקין היו שני ילדים. נפטר באפריל 2013 ונקבר בהר המנוחות ב[[ירושלים]].