קברי הסנהדרין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ תיקון קישור |
||
שורה 9:
המערה עצמה הייתה ידועה בעם ישראל מאז שנת [[1235]], עת ביקר במערה [[יעקב השליח]]. עם השנים ציינו חכמים שונים את המערה וביניהם מפרש המשנה רבי [[עובדיה מברטנורא]], רבי [[משה באסולה]] ועוד. בשנת [[1903]] נוקתה המערה על ידי הארכאולוג האמריקאי ג"א ברטון. מלאכת החפירה הושלמה על הארכאולוג [[יוליוס יותם רוטשילד]] בשנת 1950. במערה נמצא [[ארון קבורה]] ועליו השם "יצחק". הארון נלקח ל[[צרפת]] וכיום הוא מצוי ב[[מוזיאון]] ה[[לובר]] ב[[פריז]].
המערה מעוטרת במשקוף בצורת גמלון. במשקוף עטורים מגולפים בצורה של [[רימון מצוי|רימון]], [[אתרוג]] ועלי צמח ה[[קוציץ סורי|אקנתוס]] הוא ה"קוציץ הסורי". בתוך מבוא המערה מצוי משקוף מעוטר נוסף, המעוטר גם הוא בגילופים של עלי הקנתוס. העובדה שעיטורים אלו הם של צמחים דווקא מחזקת את ההנחה שמערה זאת הייתה של [[יהודים]]. היהודים ב[[ימי בית שני]] נמנעו מלעטר את ארונות ומערות הקבורה בצורות [[אדם]] בגלל האיסור המקראי לעשות [[פסל (יצירה)|פסל]] ומסכה.
מערת הסנהדרין מצויה בין מערות קבורה רבות. האזור כולו מהווה חלק מ"עיר הקברים" או ה"[[נקרופוליס]]", כלומר עיר המתים של ירושלים ב[[ימי בית שני]]{{הערה|עמוס קלונר ובועז זיסו, עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"ג, עמ' 257 - 272}}. הסיבה שבאזור זה דווקא מצויות מערות קבורה כה רבות היא סוג ה[[סלע|אבן]] המצוי באזור. האזור שימש לחציבת אבנים לבנייה, ושימוש נוסף שנעשה במחצבות הוא הפיכתן למערות קבורה למשפחות העשירות של ירושלים באותה העת. במורד השכונה מצויה מערה נוספת הקרויה [[מערת האשכולות]] בגלל עיטורים בצורת [[מורפולוגיה של הצמח - מונחים#התפרחת|אשכול]] במשקוף הכניסה למערה.
| |||