|
[[קובץ:Amfm3-en-de.gif|ממוזער]]
[[קובץ:Radio waves hazard symbol.svg|שמאל|ממוזער|250px|סימן אזהרה מפני קרינה לא מייננת (אשר גלי רדיו נמנים עם סוגיה)]]
גלי רדיו הם דבר אידיותי
'''גלי רדיו''' הם [[קרינה אלקטרומגנטית]] ב[[תדר]]ים שבין 3 קילו-[[הרץ]] עד 300 גיגה-הרץ מתוך [[הספקטרום האלקטרומגנטי]]. [[אורך גל|אורכי הגל]] של תדרים אלו הם 100 [[ק"מ]] עד 1 [[מילימטר]]. ככל שאר הגלים המהווים קרינה אלקטרומגנטית, גם גלי רדיו מתפשטים ב[[מהירות האור]], ונעים ב[[שדה אלקטרומגנטי|שדות אלקטרומגנטיים]] המתפשטים ב[[ריק]].
תדרי רדיו משמשים, בין השאר, ל[[תקשורת אלחוטית]]. לשם ביצוע תקשורת אלחוטית יש להקצות ל[[משדר]] תדר שבו ישדר, ו[[רוחב פס]] מסוים. לכל משדר תדר המוקצב לו, שבו ניתן להאזין לו, ובקשר דו-כיווני - גם לשוחח אתו. כיוון שהרוחב הכולל של גלי הרדיו סופי, ולכל משדר נדרש רוחב פס מינימלי, הרי מספרם הכולל של תדרי הרדיו מוגבל. העובדה שלמשדר יש טווח מסוים, התלוי בעוצמת השידור ובצורת ההתפשטות של גלי הרדיו, מאפשרת להקצות אותו תדר לשני משדרים המרוחקים במידה מספקת, אך בעיית המחסור אינה נפתרת. סוג של פתרון לבעיה הוא העברתו של פס רחב של תדר רדיו בכבלים, פס זה מכיל גם תדרים שנמצאים באוויר ומוקצים לצרכים אחרים. דבר דומה הוא שידור וקליטה באלומות צרות מאוד כמו שידור וקליטה בעזרת [[לוויין|לוויינים]].
פריצת דרך בתחום ניצול תדרי רדיו לתקשורת אישית הושגה עם המצאת ה[[טלפון סלולרי|טלפון הסלולרי]]. עד להמצאה זו התאפשר קשר אלחוטי אישי רק בטווחים קצרים ביותר, או למטרות בעלות חשיבות לאומית.
בתחום שידורי הרדיו ל[[תקשורת המונים]] היצע התדרים מצומצם ביותר, ולכן נדרשת הסדרה של הקצאת התדרים למטרה זו, לה אחראי [[משרד התקשורת]]. המחסור בתחום זה, יחד עם הרצון לשדר לציבור הרחב, יצרו את תופעת ה[[רדיו פיראטי|רדיו הפיראטי]]. ישנם תחומים נוספים בהם יש מחסור בתדרים; דוגמה לכך הם תדרים בתחום ה-2.4 גיגה-[[הרץ]] ששימשו את [[צה"ל]] שסירב לפנותם לשימושי [[שן כחולה]] הזקוקים לתחום זה. במשך תקופה ארוכה נאסר ב[[ישראל]] שיווק של מכשירים אזרחיים שתומכים בתקן "שן כחולה", עד למציאת הסדר שבמסגרתו פינה צה"ל את תחום התדרים.
==שימושים==
[[קובץ:United States Frequency Allocations Chart 2011 - The Radio Spectrum.pdf|שמאל|ממוזער|400px|טבלאת הקצאת תדרי הרדיו לשימושים השונים בארצות הברית ב-2011]]
לגלי הרדיו מספר שימושים, הנפוצים ביניהם -
* '''[[קשר רדיו]]''' להעברה של שידורי [[רדיו]], [[טלוויזיה]], [[תקשורת סלולרית]] ו[[תקשורת נתונים|נתונים]]
* '''[[ניווט]]''' - הן באמצעות לוויינים (דוגמת [[GPS]]) והן באמצעות מערכות מיושנות יותר (דוגמת מערכת לורן או VOR).
* '''[[מכ"ם]]''' (RADAR / ראדאר) - על ידי שליחת גלי רדיו למרחב ופיענוח האותות המוחזרים ניתן לאתר את מיקומם וכיוון תנועתם של גופים הנעים במרחב.
* '''[[אסטרונומיה]]''' - [[תצפית (מדע)|תצפית]] על [[גרם שמים|גרמי השמים]]
===חלוקת סקלת גלי רדיו===
גלי רדיו בתדרים שונים מוקצים לטובת שימוש כזה או אחר:
* גלים ארוכים (LW) בתחום שמתחת ל-300Khz. לגלים אלו יכולת עבירות טובה בקרקע, והם מאפשרים כיסוי שטח גבוה בהשוואה לתחומים אחרים. על פי ה-[[ITU]], אזור מס' 1 (הכולל את [[אירופה]], [[אפריקה]], [[המזרח התיכון]], [[המפרץ הפרסי]], [[ברית המועצות]] לשעבר, ו[[מונגוליה]]) יכולים להשתמש בתדרים 148.5 עד 283.5KHz שבתחום זה לטובת שידורי רדיו, שנעשים לרוב ב-[[אפנון משרעת|AM]] באמצעות [[גל נושא]] בכפולות של 9KHz.
* גלים בינוניים ([[AM (תחום)|MW]]) בתחום 500-1600[[KHz]], לרוב בשידורי AM
* [[גלים קצרים]] (SW) בתחום 1.7-30[[MHz]], בהם מקובלות שיטות שידור מגוונות. משמשים בדרך כלל לשידורי תחנות רדיו לטווח רחוק במיוחד (מדינות רבות) ולתקשורת בין [[חובבי רדיו]]
* תג"מ (תדר גבוה מאוד) בתחום 30-88MHz, משמש לתקשורת רדיו טקטית בצה"ל ובצבאות רבים אחרים.
* [[שן כחולה]], [[Wi-Fi]] בתקנים 802.11b, 802.11g ו-802.11n, טלפונים אלחוטיים ותנורי מיקרוגל בתחום 2.4[[GHz]]
* [[Wi-Fi]] בתקן 802.11n, 802.11a ו-802.11ac בתחום 5[[GHz]]
* [[טלוויזיה]] אנלוגית - בתחומים:
** VHF: 70-88MHz, 108-200MHz
** UHF: 200-700MHz
* רדיו אנלוגי בשיטת אפנון [[אפנון תדר|FM]] בתחום 88-108MHz
* [[רדיו דיגיטלי]] - בתחום 174-218MHz (Band III) ב-VHF וכן בתחום 1.454-1.492GHz ב- L-Band
* [[טלפון סלולרי]] אנלוגי ודיגיטלי- בסביבות 800-900MHz וכן בסביבות 1800-1900MHz
* [[לווין]] ו[[מכ"ם]] - סביבות 10GHz ומעלה
גלי הרדיו מעל 1GHz מתאפיינים בדרך כלל בעבירות הדומה מאוד לעבירות של קרני אור, כלומר כל דבר החוסם אור חוסם אותם במידה רבה מאוד.
תכונה זו מתגברת ככל שעולה התדירות.
== תת-תחומים ==
{|align="center" border="1"
! תת-תחום בעברית !! תת-תחום באנגלית !! כינוי !! תחום !! [[אורך גל]]
|-
| תדר קיצוני נמוך || Extremely low frequency || ELF || 3 - 30 [[Hz]] || 10,000 - 100,000 ק"מ
|-
| תדר סופר נמוך || Super low frequency || SLF || 30 - 300 Hz || 1,000 - 10,000 ק"מ
|-
| תדר אולטרה נמוך || Ultra low frequency || ULF || 300 Hz - 3 [[kHz]] || 100 - 1000 ק"מ
|-
| תדר נמוך מאוד || Very low frequency || VLF || 3 - 30 kHz || 10 - 100 ק"מ
|-
| תדר נמוך || Low frequency || LF || 30 - 300 kHz || 1 - 10 ק"מ
|-
| תדר בינוני || Medium frequency || MF || 300 - 3000 kHz || 100 - 1000 מטר
|-
| תדר גבוה || High frequency || HF - ת"ג|| 3 - 30 [[MHz]] || 10 - 100 מטר ([[גלים קצרים]])
|-
| תדר גבוה מאד || Very high frequency || VHF - תג"מ|| 30 - 300 MHz || 1 - 10 מטר
|-
| תדר אולטרה גבוה || Ultra high frequency || UHF - תא"ג|| 300 - 3000 MHz || 10 - 100 ס"מ
|-
| תדר סופר גבוה || Super high frequency || SHF || 3 - 30 [[GHz]] || 1 - 10 ס"מ
|-
| תדר קיצוני גבוה || Extremely high frequency || EHF || 30 - 300 GHz || 1 - 10 מ"מ
|}
===חלוקה של תדרי הגיגה ומעלה===
{|align="center" dir="ltr" border="1"
! כינוי !! תחום תדר !! מקור השם
|-
| L || 1 - 2 GHz || '''L'''ong wave
|-
| S || 2 - 4 GHz || '''S'''hort wave
|-
| C || 4 - 8 GHz || '''C'''ompromise between S and X
|-
| X || 8 - 12 GHz || ככל הנראה קיצור לכינוי של סימון המטרות במערכת לבקרת אש, אשר בעבר השתמשו בתחום זה.
|-
| [[Ku-band|K<sub>u</sub>]] || 12 - 18 GHz || '''K'''urz-'''u'''nder
|-
| K || 18 - 27 GHz || '''K'''urz (בגרמנית: קצר)
|-
| K<sub>a</sub> || 27 - 40 GHz || '''K'''urz-'''a'''bove
|-
| V || 40 - 75 GHz ||
|-
| W || 75 - 110 GHz ||
|-
| mm || 110 - 300 GHz ||
|}
==מקור השם==
את השם "רדיו" הגה ה[[פיזיקאי]] ה[[צרפת]]י [[אדוארד בראנלי]] (Edouard Branly). שם זה מגיע במקור מהמונח "radioconductor" , אשר מבוסס על הפועל להקרין - "to radiate".
גלי רדיו מכונים גם בשם "גלי ה[[אתר (פיזיקה)|אתר]]". כינוי זה מקורו בתאוריה השגויה לפיה גלים אלקטרומגנטיים זקוקים לתווך חומרי כלשהו על מנת לנוע במרחב, בדומה ל[[גלי קול]]. תאוריה זו הופרכה בעזרת [[ניסוי מייקלסון-מורלי]].
==שימוש באנטנות==
[[קובץ:Loop antenna.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אנטנת לולאה]]
{{ערך מורחב|אנטנה}}
ניתן ליצור גלי רדיו באמצעות [[זרם חילופין]] העובר ב[[אנטנה]].
כאשר גלי רדיו נעים בסביבתו של תיל מוליך, תנועת [[שדה מגנטי|השדות המגנטיים]] [[שדה חשמלי|והחשמליים]] שלהם גורמת ל[[השראה אלקטרומגנטית]] היוצרת [[זרם חילופין]] ו[[מתח חשמלי|מתח]] בתיל. אלו יכולים להיות מפוענחים כ[[אות (סיגנל)|אות]]ות או [[נתונים]] המאפשרים שימוש בגלי הרדיו לתקשורת אלחוטית.
== ראו גם ==
* [[שידור]]
* [[קליטה]]
* [[תדרים ללא רישוי]]
== קישורים חיצוניים ==
* {{ויקישיתוף בשורה|Radio waves}}
* [http://www.tnuda.org.il/%D7%94%D7%99%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%99-%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95-rf-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94 קרינת גלי רדיו (RF)], באתר תנודע - מרכז ידע לאומי להשפעת הקרינה הבלתי-מייננת על הבריאות
{{הספקטרום האלקטרומגנטי}}
{{תקנים של שידורי הווידאו הדיגיטלי}}
[[קטגוריה:קרינה אלקטרומגנטית]]
| 
