ברלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טוב, שיהיה בלי התמונה |
הוספת קישורים פנימיים של תאריכים בלבד בערך כולו, וכל הקישורים הפנימיים האפשריים בתיאורי התמונות. |
||
שורה 42:
ב-[[1640]] ירש [[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|פרידריך וילהלם]] הידוע כ"האלקטור הגדול" את אביו כמושל. הוא יזם מדיניות של קידום הגירה וסובלנות דתית. במשך העשורים שלאחר מכן, ברלין התרחבה מאוד בשטח ובאוכלוסייה עם הקמת [[פרוור|פרברים]] חדשים. ב-[[1671]] חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה קיבלו בתים בברלין. בעקבות ה"אדיקט של פונטנבלו" של [[לואי הארבעה עשר]] שהוציא ב-[[1685]] את [[הנצרות הפרוטסטנטית]] ב[[צרפת]] אל מחוץ לחוק ודחק את רגלי ה[[הוגנוטים]], הוציא פרידריך וילהלם את [[צו פוטסדם]] המזמין את ההוגנוטים הצרפתים לברנדנבורג. יותר מ-20,000 פליטים נענו לקריאתו ורבים מהם התיישבו בברלין. עם מותו של "האלקטור הגדול" בשנת [[1687]] היוו ההוגנוטים כ-20 אחוזים מתושבי ברלין, והשפעתם התרבותית הייתה רבה. מהגרים רבים נוספים באו מ[[בוהמיה]], [[פולין]] ו[[זלצבורג]]. ובכך נקבע סגנונה של העיר כעיר של מהגרים, סגנון שהשתמר עד [[המאה ה-21]].
עם הכתרת פרידריך הראשון ב-[[1701]] כמלך [[פרוסיה]], הפכה ברלין לבירתה של פרוסיה. ב-[[1 בינואר]] [[1710]] הערים ברלין, קלן, דורותיאנשטאט (Dorotheenstadt), פרידריכסוורדר (Friedrichswerder) ו-פרידריכשטטאט (Friedrichstadt) התאחדו כ"הבירה והמגורים המלכותיים של ברלין". קצב גידול האוכלוסייה הואץ וב-[[1713]] נספרו בעיר 55,000 תושבים. [[המהפכה התעשייתית]] שינתה את ברלין במהלך [[המאה ה-19]] - האוכלוסייה והכלכלה של העיר התרחבו בצורה דרמטית למרכז הרכבות הראשי והמרכז הכלכלי של גרמניה. פרברים נוספים התפתחו תוך זמן קצר והגדילו את השטח והאוכלוסייה של ברלין. ב-[[1861]] פרברים מרוחקים כגון [[ודינג]] (Wedding) ו[[מואביט]] (Moabit), ומספר פרברים אחרים אוחדו לברלין. ב-[[1871]] ברלין הפכה לבירת האימפריה הגרמנית החדשה שהוקמה.
===המאה ה-20===
[[קובץ:Occupied Berlin.svg
לאחר סוף [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1918]], הוקמה בגרמניה [[רפובליקת ויימאר]] וברלין הוכרה כבירת הרפובליקה החדשה. ב-[[1920]] "חוק ברלין הגדולה" איחד ערים פרבריות, כפרים ואחוזות סביב ברלין לעיר גדולה ומורחבת. לאחר התרחבות זו, אוכלוסיית ברלין נאמדה ב-[[1939]] ביותר מ-4 מיליון נפש.
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 146III-373, Modell der Neugestaltung Berlins ("Germania").jpg|ימין|ממוזער|170px|דגם "ברלין החדשה" בתכנונו של [[אלברט שפר]] לפי חזונו של היטלר]]
[[קובץ:Berlinermauer.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חומת ברלין]] ב-[[1986]], צבועה מהצד המערבי.]]
שורה 52:
לאחר שה[[המפלגה הנאצית|נאצים]] נבחרו ב-[[1933]], הפכה ברלין לבירת [[הרייך השלישי]]. הנאצים השתמשו ב[[אולימפיאדת ברלין (1936)|אולימפיאדה שנערכה ב-1936]] בברלין לצורכי [[תעמולה]]. בנוסף לכך היו תוכניות לבנייה מחדש של ברלין כ"''[[גרמאניה, בירת העולם]]''" (Welthauptstadt Germania). תוכניות אלו הושמו בצד עקב [[מלחמת העולם השנייה]].
השלטון הנאצי הרס את הקהילה היהודית של ברלין, שנאמדה ב-160 אלף בטרם עליית הנאצים לשלטון. לאחר הפוגרום האכזרי של [[ליל הבדולח]] ב-[[1938]], אלפים מיהודי העיר נכלאו במחנה הריכוז [[זקסנהאוזן]] בפרבר [[אורניינבורג]]. מתחילת [[1943]] ועד מרץ [[1945]] נשלחו יהודים מברלין מ[[תחנת הרכבת גרונוולד]] ב-63 שילוחים למחנות מוות כדוגמת [[אושוויץ]], ו-117 שילוחים ל[[גטו טרזיינשטט]]{{הערה|1=[http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20799.pdf ברלין], מרכז המידע אודות השואה, יד ושם}}.
במהלך המלחמה נחרבו חלקים גדולים מן העיר כתוצאה מההפצצות והלחימה ב[[רחוב]]ות. ב-[[1945]], לאחר כיבוש העיר בידי [[הצבא האדום]], נכנעו הגרמנים. ברלין חולקה לארבעה חלקים, בדומה ל[[אזורי הכיבוש בגרמניה|אזורי הכיבוש]] שלפיהם חולקה גרמניה. החלקים של בעלות הברית המערביות ([[ארצות הברית]], [[בריטניה]] ו[[צרפת]]) אוחדו מאוחר יותר ל[[ברלין המערבית]] בעוד שהחלק שבשליטת [[ברית המועצות]] זכה לשם "[[ברלין המזרחית]]" והיה לבירת [[גרמניה המזרחית]].
שורה 58:
[[מערב ברלין]] היה אזור מנותק משאר חלקי גרמניה המערבית ולפיכך שימש באופן טבעי כנקודת המוקד של שני הגושים ב{{ה|מלחמה הקרה}}. ההבדלים הגדולים בין הגישה הפוליטית של בעלות הברית המערביות לבין הגישה הסובייטית הובילו את ברית המועצות, ששלטה על האזור סביב ברלין, להכריז על [[הסגר על ברלין]] - סגר כלכלי שהוטל על ברלין המערבית בשנים [[1948]]-[[1949]]. בעלות הברית המערביות התגברו על הסגר באמצעות [[הרכבת האווירית לברלין|רכבת אווירית]].
ב-[[1949]] הוקמה ב[[גרמניה המערבית]] "הרפובליקה הפדרלית של גרמניה" בעוד שב[[גרמניה המזרחית]] הוכרזה "הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית-קומוניסטית". עקב היותה של ברלין שטח כבוש ולא שייך (באופן רשמי) לגרמניה, הקימה הרפובליקה הפדרלית, גרמניה המערבית, את בירתה הזמנית ב[[בון]]. מאותה סיבה זכו תושבי מערב גרמניה הגרים בעיר לפטור משירות צבאי והוענקו להם הקלות ב[[מס|מיסים]], מה שעודד הגירת תושבים לעיר. ברלין המזרחית, שכללה את רוב המרכז ההיסטורי, הייתה לבירתה של גרמניה המזרחית.
====העיר המחולקת====
אף על פי שגרמניה המזרחית הקימה ב-[[1952]] [[הגבול בין שתי הגרמניות|גבול מבוצר ובלתי עביר]] בינה לבין שכנתה המערבית, המשיכו אזרחיה לנהור באין מפריע כמעט ל[[ברלין המערבית]] ודרכה למערב. תופעה זו, שהביאה להגירתם של קרוב ל-3 מיליון מזרח-גרמנים בשנים [[1949]]-[[1961]], הייתה לצנינים בעיני שלטונות המזרח, במידה רבה של צדק, שכן איימה על יציבותה של מדינתם, וב-[[13 באוגוסט]] [[1961]] הם החלו בהקמתה של חומה שתחצוץ בין [[מזרח ברלין|מזרח]] ו[[מערב ברלין|מערב העיר]] - [[חומת ברלין]].
{{הפניה לערך מורחב|חומת ברלין}}
שורה 76:
==פוליטיקה==
[[קובץ:Reichstag building Berlin view from west before sunset.jpg
[[קובץ:Brandenburger Tor abends.jpg|280px|ממוזער|שמאל|[[שער ברנדנבורג]], אחד מסמליה המפורסמים של ברלין]]
לברלין ייצוג של 4 קולות ב[[הפרלמנט הגרמני|פרלמנט הגרמני]], ומאז שנת [[2001]] המפלגה השלטת היא [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה|המפלגה הסוציאל-דמוקרטית]]. הבחירות האחרונות התקיימו בשנת [[2011]]. [[ראש עירייה|ראש עיריית]] ברלין מאז [[2001]], המשמש גם כ[[ראש ממשלה|ראש ממשלת]] מדינת ברלין, הוא [[קלאוס ווברייט|קלאוס ווֹבֶרייט]] (Klaus Wowereit), [[הומוסקסואליות|הומוסקסואל]] מוצהר.
==כלכלה==
[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] של ברלין הסתכם בשנת [[2010]] ב־94.7 מיליארד [[אירו]]. תיירות מהווה מקור הכנסה משמעותי בברלין ובשנת [[2011]] הגיעו לעיר כ-9.8 מיליון תיירים.
בניגוד לערי בירה אחרות באירופה, כמו [[לונדון]], [[פריז]] ו[[מדריד]], נחשבת [[יוקר המחיה|עלות המחיה]] בברלין לנמוכה בהשוואה ליתר חלקי גרמניה. שכר הדירה הממוצע בברלין שווה לכשני שלישים מזה שב[[קלן]], ולכמחצית מזה שב[[מינכן]]. ברלין היא מה[[עוני|עניות]] שבערי גרמניה, סובלת מחוב חיצוני ושיעור ה[[אבטלה]] ומקבלי קצבאות הסעד בה גבוה יחסית (כ-15% ב-2005), זאת בין היתר בגלל הנסיבות הכלכליות והדמוגרפיות של איחוד העיר לאחר [[נפילת חומת ברלין]].
שורה 98:
==תחבורה==
[[קובץ:S-Bahn Berlin.jpg|ממוזער
[[קובץ:EDDT Empfang & Tower.jpg|ממוזער|שמאל|280px|[[נמל התעופה ברלין טגל]]]]
[[קובץ:Ubahn oberbaum.gif|280px
[[קובץ:Train station Berlin Friedrichstrasse 5.jpg|ממוזער|280px|[[תחנת רכבת|תחנת הרכבת]] ברחוב
[[קובץ:P4110001.JPG|ממוזער|280px|[[אלכסנדרפלאץ|אלכסנדרפּלאץ]] (כיכר אלכסנדר
[[קובץ:Buddy Bear Bebelplatz.jpg|ממוזער|280px|[[כיכר בבל]] - [[הדובים המאוחדים]], [[2006]]]]
את העיר ברלין משרתים שני [[שדה תעופה|נמלי תעופה]] בינלאומיים: [[נמל התעופה ברלין טגל|טגל]] שנמצא בתוך העיר עצמה ו[[נמל התעופה ברלין שנפלד|שנפלד]], שנמצא מדרום מזרח לברלין, במדינת [[ברנדנבורג]]. בשנת [[2008]] עברו דרכם למעלה מ-21 מיליון נוסעים. שדה התעופה השלישי של העיר, [[נמל התעופה ברלין טמפלהוף|טמפלהוף]], נסגר בשנת [[2008]] כחלק מהכוונה של רשות שדות התעופה של ברלין להעביר את כל התנועה האווירית של העיר לשדה תעופה חדש שנבנה בשנפלד, ועתיד היה להיפתח בשנת [[2012]] ולהיקרא [[נמל התעופה הבינלאומי ברלין ברנדנבורג]]. בשל עיכובים בתכנון, אמור שדה התעופה החדש להיפתח בשנת [[2015]] לכל המוקדם. כחלק מתוכנית זו אמור להיסגר גם טגל, ושטח שדה התעופה שונפלד אמור להשתלב בשדה התעופה החדש.
בעיר פועלת מערכת ה[[הרכבת המהירה של ברלין|אס-באן]] - מערכת [[רכבת|רכבות]] המופעלת על ידי חברת אס-באן ברלין (S-Bahn Berlin GmbH), שאורך מסילותיה 331.5 ק"מ ובה נוסעים מדי שנה כ-375.8 מיליון [[נוסע]]ים (נכון לשנת [[2006]]) ומערכת ה[[הרכבת התחתית של ברלין|אוּ-באן]] המופעלת על ידי חברת [[ברלינר פרקהרסבטריבה]] – <span style="direction:ltr; unicode-bidi:bidi-override">Berliner Verkehrsbetriebe (BVG)</span> – שאורך מסילותיה 144.2 ק"מ ונוסעים בה 171.3 מיליון נוסעים מדי שנה.
שורה 111:
==יהודי ברלין==
הימצאות יהודים בעיר נזכרת ברשומות לראשונה ב-[[1295]]. הם התגוררו ב[[יודנשטרסה (ברלין)|רחוב היהודים]] של ברלין. ב-[[1348]], בימי [[המוות השחור]], נערכו בהם פרעות והשורדים גורשו. העדה קמה מחדש ב-[[1354]]. ב-[[1446]] גורשו היהודים מכל ברנדבורג, אך הותר להם לחזור לאחר שנה. ב-[[1510]] התחוללה בעיר [[עלילת דם]]: חמישים הומתו והיתר גורשו. הצו בוטל ב-[[1539]] והנסיך [[יואכים השני מברנדנבורג]] מינה את [[יהודי החצר]] ליפולד מפראג למנהל המטבעה. עם מות הנסיך, הואשם ליפולד בהרעלתו והוצא להורג. צו הגירוש חודש ב-[[1573]], והפעם "לעדי עד".
ב-[[21 במאי]] [[1671]] התיר [[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג]] ל-50 משפחות יהודיות אמידות, שנדדו לאחר גירוש וינה שנה קודם לכן, להתיישב בעיר. ב-[[1672]] קודש [[בית הקברות היהודי הישן בברלין]], וב-[[1714]] נחנך בית-כנסת של קבע בסמטת היידרויטר. על העדה הוטלו מסים כבדים והגבלות רבות. ב-1700 היא מנתה כ-1,000 איש. במהלך המאה היו כמה מראשיה עשירים ומקורבים לשלטון, בראש ובראשונה [[דניאל איציג]]. בראשות [[משה מנדלסון]] ותלמידיו הפכה העיר למוקדה של [[תנועת ההשכלה היהודית]]. ב-[[1778]] פתח [[דוד פרידלנדר]] את בית-הספר "חברת חינוך נערים" (בגרמנית: Jüdische Freyschule), מוסד החינוך היהודי המודרני הראשון, בו נלמדו גם נושאים שאינם דתיים. בברלין פעלו גם [[סלון ספרותי|הסלונים הספרותיים]] של [[רחל ורנהגן]] ו[[הנרייטה הרץ]]. ב-[[1812]] הוענקה אמנציפציה לכל יהודי פרוסיה. בני העדה היו מעורים מאוד בסביבתם:
הציבור היהודי בעיר גדל במהירות: מ-3,292 ב-[[1812]] ל-11,840 ב-[[1852]] ול-28,000 בסוף העשור. הצפיפות הביאה לבניית [[בית הכנסת החדש (ברלין)|בית הכנסת החדש]] ב-[[1859]]. הקהילה המרכזית הייתה ליברלית (רפורמית מתונה) בעיקרה, ו[[אברהם גייגר]] עצמו כיהן בה בין [[1869]] ל-[[1874]], אך נותרה מאוחדת: מ-[[1874]] ועד השואה הועסקו בה 30 רבנים, 18 ליברלים ו-12 אורתודוקסים, והיא החזיקה תשעה בתי-כנסת ליברליים ושבעה אורתודוקסיים. לצדה התקיימו שתיים זעירות: הרפורמית הקיצונית של [[שמואל הולדהיים]] והאורתודוקסית הבדלנית של [[עזריאל הילדסהיימר]]. כמו כן, התקיימו בעיר שניים משלושת המוסדות להכשרת רבנים בגרמניה: [[בית המדרש לרבנים בברלין|בית-המדרש האורתודוקסי של הילדסהיימר]] ו[[בית הספר הגבוה למדעי היהדות]] הרפורמי. הקהילה הראשית הפעילה מגוון מוסדות רווחה,
ב-[[1933]], עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון, התגוררו בבירה 160,000 יהודים, כשליש מכלל האוכלוסיה היהודית בגרמניה. הם קופחו ונרדפו על ידי המשטר. בשנים הבאות הצליחו 90,000 להגר, ועוד 55,000 נרצחו בשואה; גירוש ראשון לפולין נערך ב-[[18 באוקטובר]] [[1941]]. 7,000 התאבדו. ב-[[16 ביוני]] [[1943]] הוכרזה ברלין "יודנריין", אם כי למעשה התגוררו בה לפני תום המלחמה 5,990 יהודים ברשיון, רובם נשואים לבני-זוג אריים, ועוד כמה אלפים במחתרת. הקהילה התאוששה באיטיות לאחר [[1945]]. כיום, לצד היהודים המקומיים, ישנו מספר גדול של מהגרים מברית-המועצות וישראלים.{{הערה|"ברלין" ב[[אנציקלופדיה יודאיקה]], מהדורת 2007.}}
==אתרים מרכזיים בעיר==
| |||