ברלין – הבדלי גרסאות

נוספו 426 בתים ,  לפני 6 שנים
הוספת קישורים פנימיים של תאריכים בלבד בערך כולו, וכל הקישורים הפנימיים האפשריים בתיאורי התמונות.
(טוב, שיהיה בלי התמונה)
(הוספת קישורים פנימיים של תאריכים בלבד בערך כולו, וכל הקישורים הפנימיים האפשריים בתיאורי התמונות.)
ב-[[1640]] ירש [[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|פרידריך וילהלם]] הידוע כ"האלקטור הגדול" את אביו כמושל. הוא יזם מדיניות של קידום הגירה וסובלנות דתית. במשך העשורים שלאחר מכן, ברלין התרחבה מאוד בשטח ובאוכלוסייה עם הקמת [[פרוור|פרברים]] חדשים. ב-[[1671]] חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה קיבלו בתים בברלין. בעקבות ה"אדיקט של פונטנבלו" של [[לואי הארבעה עשר]] שהוציא ב-[[1685]] את [[הנצרות הפרוטסטנטית]] ב[[צרפת]] אל מחוץ לחוק ודחק את רגלי ה[[הוגנוטים]], הוציא פרידריך וילהלם את [[צו פוטסדם]] המזמין את ההוגנוטים הצרפתים לברנדנבורג. יותר מ-20,000 פליטים נענו לקריאתו ורבים מהם התיישבו בברלין. עם מותו של "האלקטור הגדול" בשנת [[1687]] היוו ההוגנוטים כ-20 אחוזים מתושבי ברלין, והשפעתם התרבותית הייתה רבה. מהגרים רבים נוספים באו מ[[בוהמיה]], [[פולין]] ו[[זלצבורג]]. ובכך נקבע סגנונה של העיר כעיר של מהגרים, סגנון שהשתמר עד [[המאה ה-21]].
 
עם הכתרת פרידריך הראשון ב-[[1701]] כמלך [[פרוסיה]], הפכה ברלין לבירתה של פרוסיה. ב-[[1 בינואר]] [[1710]] הערים ברלין, קלן, דורותיאנשטאט (Dorotheenstadt), פרידריכסוורדר (Friedrichswerder) ו-פרידריכשטטאט (Friedrichstadt) התאחדו כ"הבירה והמגורים המלכותיים של ברלין". קצב גידול האוכלוסייה הואץ וב-[[1713]] נספרו בעיר 55,000 תושבים. [[המהפכה התעשייתית]] שינתה את ברלין במהלך [[המאה ה-19]] - האוכלוסייה והכלכלה של העיר התרחבו בצורה דרמטית למרכז הרכבות הראשי והמרכז הכלכלי של גרמניה. פרברים נוספים התפתחו תוך זמן קצר והגדילו את השטח והאוכלוסייה של ברלין. ב-[[1861]] פרברים מרוחקים כגון [[ודינג]] (Wedding) ו[[מואביט]] (Moabit), ומספר פרברים אחרים אוחדו לברלין. ב-[[1871]] ברלין הפכה לבירת האימפריה הגרמנית החדשה שהוקמה.
 
===המאה ה-20===
[[קובץ:Occupied Berlin.svg|שמאל|ממוזער|250px|[[מפה|מפת]] חלוקת ברלין. [[ברלין המערבית|הרבעים המערביים]] צבועים בגוניבגווני [[כחול]] והרובעו[[ברלין המזרחית|הרובע הסובייטי]] באדוםב[[אדום]].]]
לאחר סוף [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1918]], הוקמה בגרמניה [[רפובליקת ויימאר]] וברלין הוכרה כבירת הרפובליקה החדשה. ב-[[1920]] "חוק ברלין הגדולה" איחד ערים פרבריות, כפרים ואחוזות סביב ברלין לעיר גדולה ומורחבת. לאחר התרחבות זו, אוכלוסיית ברלין נאמדה ב-[[1939]] ביותר מ-4 מיליון נפש.
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 146III-373, Modell der Neugestaltung Berlins ("Germania").jpg|ימין|ממוזער|170px|דגם "ברלין החדשה" בתכנונו של [[אלברט שפר]] לפי חזונו של היטלר]]
[[קובץ:Berlinermauer.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חומת ברלין]] ב-[[1986]], צבועה מהצד המערבי.]]
לאחר שה[[המפלגה הנאצית|נאצים]] נבחרו ב-[[1933]], הפכה ברלין לבירת [[הרייך השלישי]]. הנאצים השתמשו ב[[אולימפיאדת ברלין (1936)|אולימפיאדה שנערכה ב-1936]] בברלין לצורכי [[תעמולה]]. בנוסף לכך היו תוכניות לבנייה מחדש של ברלין כ"''[[גרמאניה, בירת העולם]]''" (Welthauptstadt Germania). תוכניות אלו הושמו בצד עקב [[מלחמת העולם השנייה]].
 
השלטון הנאצי הרס את הקהילה היהודית של ברלין, שנאמדה ב-160 אלף בטרם עליית הנאצים לשלטון. לאחר הפוגרום האכזרי של [[ליל הבדולח]] ב-[[1938]], אלפים מיהודי העיר נכלאו במחנה הריכוז [[זקסנהאוזן]] בפרבר [[אורניינבורג]]. מתחילת [[1943]] ועד מרץ [[1945]] נשלחו יהודים מברלין מ[[תחנת הרכבת גרונוולד]] ב-63 שילוחים למחנות מוות כדוגמת [[אושוויץ]], ו-117 שילוחים ל[[גטו טרזיינשטט]]{{הערה|1=[http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20799.pdf ברלין], מרכז המידע אודות השואה, יד ושם}}.
 
במהלך המלחמה נחרבו חלקים גדולים מן העיר כתוצאה מההפצצות והלחימה ב[[רחוב]]ות. ב-[[1945]], לאחר כיבוש העיר בידי [[הצבא האדום]], נכנעו הגרמנים. ברלין חולקה לארבעה חלקים, בדומה ל[[אזורי הכיבוש בגרמניה|אזורי הכיבוש]] שלפיהם חולקה גרמניה. החלקים של בעלות הברית המערביות ([[ארצות הברית]], [[בריטניה]] ו[[צרפת]]) אוחדו מאוחר יותר ל[[ברלין המערבית]] בעוד שהחלק שבשליטת [[ברית המועצות]] זכה לשם "[[ברלין המזרחית]]" והיה לבירת [[גרמניה המזרחית]].
[[מערב ברלין]] היה אזור מנותק משאר חלקי גרמניה המערבית ולפיכך שימש באופן טבעי כנקודת המוקד של שני הגושים ב{{ה|מלחמה הקרה}}. ההבדלים הגדולים בין הגישה הפוליטית של בעלות הברית המערביות לבין הגישה הסובייטית הובילו את ברית המועצות, ששלטה על האזור סביב ברלין, להכריז על [[הסגר על ברלין]] - סגר כלכלי שהוטל על ברלין המערבית בשנים [[1948]]-[[1949]]. בעלות הברית המערביות התגברו על הסגר באמצעות [[הרכבת האווירית לברלין|רכבת אווירית]].
 
ב-[[1949]] הוקמה ב[[גרמניה המערבית]] "הרפובליקה הפדרלית של גרמניה" בעוד שב[[גרמניה המזרחית]] הוכרזה "הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית-קומוניסטית". עקב היותה של ברלין שטח כבוש ולא שייך (באופן רשמי) לגרמניה, הקימה הרפובליקה הפדרלית, גרמניה המערבית, את בירתה הזמנית ב[[בון]]. מאותה סיבה זכו תושבי מערב גרמניה הגרים בעיר לפטור משירות צבאי והוענקו להם הקלות ב[[מס|מיסים]], מה שעודד הגירת תושבים לעיר. ברלין המזרחית, שכללה את רוב המרכז ההיסטורי, הייתה לבירתה של גרמניה המזרחית.
 
====העיר המחולקת====
אף על פי שגרמניה המזרחית הקימה ב-[[1952]] [[הגבול בין שתי הגרמניות|גבול מבוצר ובלתי עביר]] בינה לבין שכנתה המערבית, המשיכו אזרחיה לנהור באין מפריע כמעט ל[[ברלין המערבית]] ודרכה למערב. תופעה זו, שהביאה להגירתם של קרוב ל-3 מיליון מזרח-גרמנים בשנים [[1949]]-[[1961]], הייתה לצנינים בעיני שלטונות המזרח, במידה רבה של צדק, שכן איימה על יציבותה של מדינתם, וב-[[13 באוגוסט]] [[1961]] הם החלו בהקמתה של חומה שתחצוץ בין [[מזרח ברלין|מזרח]] ו[[מערב ברלין|מערב העיר]] - [[חומת ברלין]].
{{הפניה לערך מורחב|חומת ברלין}}
 
 
==פוליטיקה==
[[קובץ:Reichstag building Berlin view from west before sunset.jpg|שמאל|ממוזער|280px|[[בניין (מבנה)|בניין]] ה[[רייכסטאג]] שבו שוכן ה[[פרלמנט]] ה[[גרמניה|גרמני]]]]
[[קובץ:Brandenburger Tor abends.jpg|280px|ממוזער|שמאל|[[שער ברנדנבורג]], אחד מסמליה המפורסמים של ברלין]]
לברלין ייצוג של 4 קולות ב[[הפרלמנט הגרמני|פרלמנט הגרמני]], ומאז שנת [[2001]] המפלגה השלטת היא [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה|המפלגה הסוציאל-דמוקרטית]]. הבחירות האחרונות התקיימו בשנת [[2011]]. [[ראש עירייה|ראש עיריית]] ברלין מאז [[2001]], המשמש גם כ[[ראש ממשלה|ראש ממשלת]] מדינת ברלין, הוא [[קלאוס ווברייט|קלאוס ווֹבֶרייט]] (Klaus Wowereit), [[הומוסקסואליות|הומוסקסואל]] מוצהר.
 
==כלכלה==
[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] של ברלין הסתכם בשנת [[2010]] ב־94.7 מיליארד [[אירו]]. תיירות מהווה מקור הכנסה משמעותי בברלין ובשנת [[2011]] הגיעו לעיר כ-9.8 מיליון תיירים.
 
בניגוד לערי בירה אחרות באירופה, כמו [[לונדון]], [[פריז]] ו[[מדריד]], נחשבת [[יוקר המחיה|עלות המחיה]] בברלין לנמוכה בהשוואה ליתר חלקי גרמניה. שכר הדירה הממוצע בברלין שווה לכשני שלישים מזה שב[[קלן]], ולכמחצית מזה שב[[מינכן]]. ברלין היא מה[[עוני|עניות]] שבערי גרמניה, סובלת מחוב חיצוני ושיעור ה[[אבטלה]] ומקבלי קצבאות הסעד בה גבוה יחסית (כ-15% ב-2005), זאת בין היתר בגלל הנסיבות הכלכליות והדמוגרפיות של איחוד העיר לאחר [[נפילת חומת ברלין]].
 
==תחבורה==
[[קובץ:S-Bahn Berlin.jpg|ממוזער|שמאל|280px|תחנת [[אסהרכבת באןהעילית (ברלין)|אסשל באןברלין]] - S-Bahn (אֶס-בָּאן)]]
[[קובץ:EDDT Empfang & Tower.jpg|ממוזער|שמאל|280px|[[נמל התעופה ברלין טגל]]]]
[[קובץ:Ubahn oberbaum.gif|280px|שמאל|ממוזער|ה-[[אוהרכבת באןהתחתית (ברלין)|אושל באןברלין]] - U-Bahn (אוּ-בָּאן)]]
[[קובץ:Train station Berlin Friedrichstrasse 5.jpg|ממוזער|280px|[[תחנת רכבת|תחנת הרכבת]] ברחוב בפרידריכשטראסה[[פרידריכשטראסה]] 5]]
[[קובץ:P4110001.JPG|ממוזער|280px|[[אלכסנדרפלאץ|אלכסנדרפּלאץ]] (כיכר אלכסנדר (אלכסנדרפלאץ)]]
[[קובץ:Buddy Bear Bebelplatz.jpg|ממוזער|280px|[[כיכר בבל]] - [[הדובים המאוחדים]], [[2006]]]]
את העיר ברלין משרתים שני [[שדה תעופה|נמלי תעופה]] בינלאומיים: [[נמל התעופה ברלין טגל|טגל]] שנמצא בתוך העיר עצמה ו[[נמל התעופה ברלין שנפלד|שנפלד]], שנמצא מדרום מזרח לברלין, במדינת [[ברנדנבורג]]. בשנת [[2008]] עברו דרכם למעלה מ-21 מיליון נוסעים. שדה התעופה השלישי של העיר, [[נמל התעופה ברלין טמפלהוף|טמפלהוף]], נסגר בשנת [[2008]] כחלק מהכוונה של רשות שדות התעופה של ברלין להעביר את כל התנועה האווירית של העיר לשדה תעופה חדש שנבנה בשנפלד, ועתיד היה להיפתח בשנת [[2012]] ולהיקרא [[נמל התעופה הבינלאומי ברלין ברנדנבורג]]. בשל עיכובים בתכנון, אמור שדה התעופה החדש להיפתח בשנת [[2015]] לכל המוקדם. כחלק מתוכנית זו אמור להיסגר גם טגל, ושטח שדה התעופה שונפלד אמור להשתלב בשדה התעופה החדש.
 
בעיר פועלת מערכת ה[[הרכבת המהירה של ברלין|אס-באן]] - מערכת [[רכבת|רכבות]] המופעלת על ידי חברת אס-באן ברלין (S-Bahn Berlin GmbH), שאורך מסילותיה 331.5 ק"מ ובה נוסעים מדי שנה כ-375.8 מיליון [[נוסע]]ים (נכון לשנת [[2006]]) ומערכת ה[[הרכבת התחתית של ברלין|אוּ‏-באן]] המופעלת על ידי חברת [[ברלינר פרקהרסבטריבה]] – <span style="direction:ltr; unicode-bidi:bidi-override">Berliner Verkehrsbetriebe (BVG)</span> – שאורך מסילותיה 144.2 ק"מ ונוסעים בה 171.3 מיליון נוסעים מדי שנה.
 
==יהודי ברלין==
הימצאות יהודים בעיר נזכרת ברשומות לראשונה ב-[[1295]]. הם התגוררו ב[[יודנשטרסה (ברלין)|רחוב היהודים]] של ברלין. ב-[[1348]], בימי [[המוות השחור]], נערכו בהם פרעות והשורדים גורשו. העדה קמה מחדש ב-[[1354]]. ב-[[1446]] גורשו היהודים מכל ברנדבורג, אך הותר להם לחזור לאחר שנה. ב-[[1510]] התחוללה בעיר [[עלילת דם]]: חמישים הומתו והיתר גורשו. הצו בוטל ב-[[1539]] והנסיך [[יואכים השני מברנדנבורג]] מינה את [[יהודי החצר]] ליפולד מפראג למנהל המטבעה. עם מות הנסיך, הואשם ליפולד בהרעלתו והוצא להורג. צו הגירוש חודש ב-[[1573]], והפעם "לעדי עד".
 
ב-[[21 במאי]] [[1671]] התיר [[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג]] ל-50 משפחות יהודיות אמידות, שנדדו לאחר גירוש וינה שנה קודם לכן, להתיישב בעיר. ב-[[1672]] קודש [[בית הקברות היהודי הישן בברלין]], וב-[[1714]] נחנך בית-כנסת של קבע בסמטת היידרויטר. על העדה הוטלו מסים כבדים והגבלות רבות. ב-1700 היא מנתה כ-1,000 איש. במהלך המאה היו כמה מראשיה עשירים ומקורבים לשלטון, בראש ובראשונה [[דניאל איציג]]. בראשות [[משה מנדלסון]] ותלמידיו הפכה העיר למוקדה של [[תנועת ההשכלה היהודית]]. ב-[[1778]] פתח [[דוד פרידלנדר]] את בית-הספר "חברת חינוך נערים" (בגרמנית: Jüdische Freyschule), מוסד החינוך היהודי המודרני הראשון, בו נלמדו גם נושאים שאינם דתיים. בברלין פעלו גם [[סלון ספרותי|הסלונים הספרותיים]] של [[רחל ורנהגן]] ו[[הנרייטה הרץ]]. ב-[[1812]] הוענקה אמנציפציה לכל יהודי פרוסיה. בני העדה היו מעורים מאוד בסביבתם: בשנותב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] התנצרו בה חמישים איש מדי שנה.
 
הציבור היהודי בעיר גדל במהירות: מ-3,292 ב-[[1812]] ל-11,840 ב-[[1852]] ול-28,000 בסוף העשור. הצפיפות הביאה לבניית [[בית הכנסת החדש (ברלין)|בית הכנסת החדש]] ב-[[1859]]. הקהילה המרכזית הייתה ליברלית (רפורמית מתונה) בעיקרה, ו[[אברהם גייגר]] עצמו כיהן בה בין [[1869]] ל-[[1874]], אך נותרה מאוחדת: מ-[[1874]] ועד השואה הועסקו בה 30 רבנים, 18 ליברלים ו-12 אורתודוקסים, והיא החזיקה תשעה בתי-כנסת ליברליים ושבעה אורתודוקסיים. לצדה התקיימו שתיים זעירות: הרפורמית הקיצונית של [[שמואל הולדהיים]] והאורתודוקסית הבדלנית של [[עזריאל הילדסהיימר]]. כמו כן, התקיימו בעיר שניים משלושת המוסדות להכשרת רבנים בגרמניה: [[בית המדרש לרבנים בברלין|בית-המדרש האורתודוקסי של הילדסהיימר]] ו[[בית הספר הגבוה למדעי היהדות]] הרפורמי. הקהילה הראשית הפעילה מגוון מוסדות רווחה, ובשנותוב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] היו לה 70,000 חברים משלמי מסים.
 
ב-[[1933]], עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון, התגוררו בבירה 160,000 יהודים, כשליש מכלל האוכלוסיה היהודית בגרמניה. הם קופחו ונרדפו על ידי המשטר. בשנים הבאות הצליחו 90,000 להגר, ועוד 55,000 נרצחו בשואה; גירוש ראשון לפולין נערך ב-[[18 באוקטובר]] [[1941]]. 7,000 התאבדו. ב-[[16 ביוני]] [[1943]] הוכרזה ברלין "יודנריין", אם כי למעשה התגוררו בה לפני תום המלחמה 5,990 יהודים ברשיון, רובם נשואים לבני-זוג אריים, ועוד כמה אלפים במחתרת. הקהילה התאוששה באיטיות לאחר [[1945]]. כיום, לצד היהודים המקומיים, ישנו מספר גדול של מהגרים מברית-המועצות וישראלים.{{הערה|"ברלין" ב[[אנציקלופדיה יודאיקה]], מהדורת 2007.}}
 
==אתרים מרכזיים בעיר==
משתמש אלמוני