פרוס העצרת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
המונח מופיע מספר פעמים ב[[משנה]] וב[[תלמוד]], בשתי שמעויות.
 
המשמעות הראשונה היא של העלאת מס ומעשר בהמה, המתרחש לפני כל אחד משלושת הרגלים{{הערה|שם=הורוביץ|1=הורוביץ, יצחק. [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=210&page=1&male=0 בקיצור - מסכת שקלים]. אתר [http://daf-yomi.com/dafYomi.aspx פורטל הדף היומי]. 54-56}}:
 
{{ציטוט|בשלשה פרקים בשנה, תורמין את הלשכה, בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג, והן גרנות למעשר בהמה, דברי רבי עקיבא.|מקור={{משנה|1=שקלים|2=ג|3=א}}}}
שורה 15:
{{ציטוט|תוכן=א"ר אבהו כל הן דתנינן פרס פלגא פלגא דל' יום קודם למועד שדורשים בהלכותיו והן גרנות וכו' א"ר יוחנן מפני שהן פירקי לידה ר' אחא ור' תנחום בר חייה בשם ריב"ל כדי שתהיה הבהמה מצויה לעולי רגלים א"ר יודן שלא יבא לידי בל תאחר א"ר יוסה כל המשהה טבלו עובר בבל תאחר תמן|מקור=[[תלמוד בבלי|בבלי]] שקלים ג א}}
 
לפי [[רבי יוחנן]], מדובר בזמנים בשנה בהן הבהמות רגילות ללדת. לפי [[רבי אחא]] ו[[רבי תנחום בר חייא]] בשם [[רבי שמעון בן לקיש]], מדובר בתקופה שבה נהגי בעלי הבהמות לכנס את בהמותיהם לקראת השחיטה, על מנת למכור את הבשר לעולי הרגל. לפי [[רבי יודן]], נקבע המועד על מנת למנוע איחור בהבאת המעשר, ו[[רבי יוסה]] מרחיב שהמועדים נבחרו להיות קרובים למועד על מנת למנוע שכחה, וכן כי מועד אחד (ולא שלושה) היה בלתי אפשרי לבעלי הבהמות.{{הערה|שם=הורוביץ|1=הורוביץ, יצחק. [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=210&page=1&male=0 בקיצור - מסכת שקלים]. אתר [http://daf-yomi.com/dafYomi.aspx פורטל הדף היומי]. 54-56}}
 
המשמעות השנייה היא תאריך שבו מתרעים על מחסור במי שתייה במאגרי מי השתייה{{הערה|שם=בן עמי א|1=בן עמי, ירון. 2014. [https://www.youtube.com/watch?v=FD_AXogMgSA&index=1&list=PLdG7ggKO9lh33Do_8QeyZycFLo-Zsr_Py '''משדר ל"ג בעומר - ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית משוחח עם ירון בן-עמי על אירועי החג'''] פרק א, הועלה למרשתת בתאריך 15/5/14.}}: