PBM מארינר – הבדלי גרסאות

מטוס המרינר הראשון נכנס לשירות ב[[צי ארצות הברית|צי האמריקני]] ב-[[1 בספטמבר]] 1940. לפני הצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, נעשה שימוש במטוסי המרינר בעיקר לצורך ביצוע סיורים ב[[האוקיינוס האטלנטי{{ה|אוקיינוס האטלנטי]]}}. לאחר ה[[המתקפה על פרל הארבור|מתקפה היפנית על פרל הארבור]] והצטרפותהשהביאה לכניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייהלמלחמה, נעשה שימוש במטוסים לצורך לחימה ב[[צוללת|צוללות]] אויב. ב-[[30 ביוני]] [[1942]] הוטבעה צוללת אויב ראשונה ([[u-boat|צוללת גרמנית]]) על ידי מטוס מרינר. בסיום המלחמה נזקפו 10 הטבעות של צוללות לטובת מטוסי המרינר.

במחצית הראשונה של שנת [[1943]] רכש [[משמר החופים האמריקני]] 27 מטוסי מרינר מדגם PBM-3. בסוף [[1944]], המשמר רכש המשמר 41 מטוסי מרינר נוספים מדגם PBM-5 ומטוסים נוספיםונוספים נרכשו במהלך המחצית השנייה של [[1945]]. במטוסים נעשה שימוש לצורך משימות חיפוש והצלה מרוחקותארוכות טווח והם היו בשירות המשמר עד [[1958]], אז הוחלפו בהדרגה על ידי מטוסי ה[[P5M מרלין]] וה-[[HU-16 אלבטרוס]] החדשים יותר.

הצי האמריקני המשיך לעשות שימוש במטוסי המרינר גם לאחר מלחמת העולם השנייה. ב[[מלחמת קוריאה]] נעשה שימוש במטסיםבמטוסים לצורך משימות סיור. המטוסים המשיכוהוסיפו להיותלשרת בשירות הציבצי עד יולי [[1956]], אז החולפוהוחלפו על ידי מטוסי P5M מרלין.

בסוף 1943 [[חכירה|הוחכרו]] 12 מטוסי מרינר מדגם PBM-3R ל[[חיל האוויר המלכותי האוסטרלי]] לצורך הובלת חיילים וציוד. המטוסים היונותרו בשירות חיל האוויר המלכותי האוסטרליהאוסטרלים עד [[1948]].

[[חיל האוויר המלכותי ההולנדי]] רכש 17 מטוסי מרינר מדגם PBM-5A בסוף שנת [[1955]], אולם לאחר סדרה של תאונות עם המטוס, הוצא אחרון מטוסי המרינר מכלל שימושמשימוש בחודש דצמבר של שנת [[1959]].