מרי איינסוורת – הבדלי גרסאות

'''מרי איינסוורת'''' (ב[[אנגלית]]: '''Mary Ainsworth'''){{כ}} ([[1 בדצמבר]] [[1913]] – [[21 במרץ]] [[1999]]) [[פסיכולוגיה התפתחותית|פסיכולוגית התפתחותית]] אשר תרמה ל[[תאוריית ההתקשרות]]. מפתחת פרדיגמת "סיטואציית הזר" , שמטרתה בחינה וסיווג [[סגנון התקשרות]] של פעוטות וילדים צעירים.

מרי איינסוורת' (במקור סטלר) נולדה ב[[אוהיו]] לצ'ארלס ומרי סטלר, כבכורה מבין שלוש בנות. הוריה של מרי היו בוגרי "דיקנסון קולג'" ואיינסוורת' תיארה כי הוריה ראו בהשכלתן של שלוש הבנות כחשובה במיוחד, וכי ההורים הניחו שבבגרותן הן יגיעו למסלול של לימודים אקדמאים.{{הערה|O'Connell, A.N., & Rusoo, N.F. (1983). Models of achievement: Reflections of eminent women in psychology. New York: Columbia University Press.}}. איינסוורת' סיפרה על עצמה כי הייתה קרובה לאביה אך פחות קשורה לאמה.

בשנת 1929 נרשמה איינסוורת' ללימודים אקדמאים במחלקה לפסיכולוגיה ב[[אוניברסיטת טורנטוטורונטו]], ושם, לאורך עשור, היא סיימה לימודי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה וכן דוקטורט בנושא [[פסיכולוגיה התפתחותית]]. במשך 3 שנים המשיכה איינסוורת' ללמד באוניברסיטה כחברת סגל.

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], בשנת [[1942]], איינסוורת' הצטרפה ל[[דיוויזיית הנשים בצבא הקנדי]], ושרתה שם כמאבחנת ומראיינת.{{הערה|Main, M. (1999). Mary D. Salter ainsworth: Tribute and portrait. Psychoanalytic Inquiry, 19(5), 682-736.‏}}. היא התקדמה במהירות בדרגות ובתפקידים, וב-1945 הגיעה לדרגת [[מייג'ור]], המקבילה לרב סרן בישראל.

איינסוורת' החלה את דרכה המחקרית במהלך התואר השני שלה, במכון לחקר הילד ב[[אוניברסיטת טורנטו]], שם היא הצטרפה למחקרו של Blatz. המחקר עסק בתיאורית הביטחון של Blatz.{{הערה|Blatz, W. (1940), Hostages to peace: Parents and the children of democracy. New York: Morrow.}}. בהקשר זה כתבה איינסוורת' (אז בשם סטלר) ב-1940 כי "כאשר ביטחון במשפחה חסר, האינדיבידואל מוגבל בשל החוסר בבסיס בטוח, ממנו הוא יכול לצאת אל העולם ולפעול".{{הערה|Salter, M. D. (1940). An evaluation of adjustment based upon the concept of security. University of Toronto Press}}. באופן המעיד על המשך דרכה המקצועית, כבר בעבודת הדוקטורט שלה בנושא תיאורית הביטחון, ניסתה איינסוורת' לתקף את רעיונותיה באופן מדעי. היא עשתה זאת על ידי שאלוני דיווח עצמי, שהיו בתקופה זאת נדירים למדי בתחום המחקר הפסיכולוגי.{{הערה|Bretherton, I. (1992). The origins of attachment theory: John Bowlby and Mary Ainsworth. Developmental psychology, 28(5), 759.‏}}.

לאחר סיום שירותה הצבאי, באוניברסיטת טורונטו, איינסוורת' החלה לעבוד יחד עם [[קלופר]] על טכניקת ניתוח של מבחן הרורשאך.{{הערה|Klopfer, B., Ainsworth, M. D., Klopfer, W. F., & Holt, R. B., (1954). Developments in the

Rorschach technique (Vol. 1). Yonkers-on-Hudson, NY: World Book}}.

בסןף 1950 איינסוורת' הצטרפה למעבדת טביסטוק בלונדון, תחת הנחייתו של [[ג'ון בולבי]], שם הם חקרו את השפעתו של ניתוק ממושך מהאם בילדות הצעירה על בריאותם הנפשית של ילדים. במעבדה, איינסוורת' נפגשה עם ג'יימס רוברטסון, חוקר פסיכולוגית ילדים שהתעמק בשיטות של תצפית נטורליסטית לשם מחקר, והושפעה ממנו עמוקות. איינסוורת' החליטה שבמחקר הבא שתבצע היא תשתמש בשיטות של תצפית נטורליסטית.{{הערה|Ainsworth, M. D. S. (1983). A sketch of a career. In A. N. O’Connoll & N. F. Russo (Eds.), Models of achievement: Reflections of eminent women in psychology (pp. 200-219). New York: Columbia University Press,}}.

ב-1956 חוקרים מרכזיים במעבדה הוציאו יחד את המאמר " The effects of mother-child separation: A follow-up study".{{הערה|Bowlby, J,, Ainsworth, M., Boston, M., & Rosenbluth, D. (1956), The effects of mother-child separation: A follow-up study. British Journal of Medical Psychology, 29, 2 11-247.}}. מאמר זה היווה יריית פתיחה לתחילת פרסומם של תכנים בנוגע ל[[תאוריית ההתקשרות]]. תרומתה של איינסוורת' למאמר היה מערכת סיווג של שלושה דפוסי התקשרות שהראו הילדים שהשתתפו במחקר. שלושת הדפוסים היו: ילדים שהגיבו באופן חיובי חזק לאימותיהם, ילדים שהגיבו באופן אמביוולנטי לאימהות, וילדים שלא הגיבו באופן חיצוני להימצאות האם, נראו אדישים לנוכחותה, או הגיבו אליה בעוינות.