לונדון (אלבום) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏רקע: ניסוח, הגהה
מ ביטול גרסה 16454834 של 87.68.155.249 (שיחה)
שורה 19:
האלבום יצא ב-[[1989]], בזמן [[האינתיפאדה הראשונה]]. למעשה, סוף [[שנות השמונים]] הייתה תקופה בה הוציאו אמנים רבים ל[[רדיו]] [[שיר מחאה|שירי מחאה]] רבים על האינתיפאדה. בין אומנים אלה ניתן למנות את [[נורית גלרון]] עם "[[אחרינו המבול (שיר)|אחרינו המבול]]", [[להקה|להקת]] [[אתניX]] עם "אמונה", [[סי היימן]] עם "גיבור גדול", [[אהוד בנאי]] עם "ערבב את הטיח" ואת חוה אלברשטיין.
 
"לונדון" הוא הרוקיסטי ביותר של אלברשטיין. את האלבום הפיק [[ירוסלב יעקובוביץ']], שעיבד את כל שירי האלבום. האלבום כלל שירים בעלי תוכן [[מחאה|מחאתי]]-[[חברה|חברתי]]-[[סרקזם|סרקסטי]] ברור. "[[לונדון (שיר)|לונדון]]", "קחי אותי איתך" ו"יש סיפור חדש בעיר" הם שירים [[ציניות|ציניים]] התומכים בירידה מ[[ישראל|ארץ ישראל]], "אם ירָאוני אבן (בעלטת)" ו"פירות הקיץ ופירות הסתיו" הם שירים שנכתבו על [[גזענות]] ומשתמשים בתיאורים קיצוניים כמו "אך אם יראוני דם ואומר דם יאמרו - צבע" ("אם יראוני אבן"), ו"באמצע חיי", "אל תשליכני" ו"מה יהיה", המציגים את [[צה"ל]] כפוגעים ב[[תמימות|תמימים]].
 
שיר נוסף שהתפרסם מהאלבום הוא "חד גדיא", שנכתב על ידי אלברשטיין על פי ה[[נוסחה|נוסח]] והלחן המסורתיים של השיר "[[חד גדיא]]" מתוך ה[[הגדה של פסח]]. בגרסתה של אלברשטיין מתואר [[מעגל דמים]] כ[[פראפרזה]] על השיר המקורי, ומכוון נגד השליטה הישראלית בשטחים. השיר עורר סערה רבה כשיצא ו[[צנזורה|נפסל לשידור]].