רשיד רידא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
זוטות |
||
שורה 4:
רידא נולד בכפר אלקלמון, בו אביו, עלי, היה ה[[שיח']] של אזור אלקלמון ו[[אימאם]] ה[[מסגד]] המקומי, הוא לימד את בנו קרוא וכתוב וחשבון. הכפר שוכן על חוף [[הים התיכון]] של הר לבנון במרחק של שלושה קילומטרים מ[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] שהייתה אז חלק מן [[האימפריה העות'מאנית]]. משם עבר רשיד לבית הספר היסודי "אלרשידיה" ולאחר מכן לבית הספר הלאומי האסלאמי בטריפולי שהתמחה בלימוד השפה הערבית ועולם ההלכה האסלאמי וכן לוגיקה ופילוסופיה של הטבע. את בית הספר ייסד וניהל שיח' חסין אלג'סר אשר שאף לחבר בין העולם המוסלמי ותרבותו לבין המדע המגיע מאירופה.
לאחר שנסגר בית הספר, התהדק הקשר בין רשיד רידא ושיח' חסין אלג'סר. אלג'סר
רידא כונה בפי רבים "דוברו של [[מוחמד עבדה]]", אותו פגש כשהאחרון היה בגלות ב[[ביירות]]. בשנים 1884-5 הוא נחשף לראשונה ל"אל-ערוה אל-ות'קה" ("הקשר האמיץ"), כתב העת של [[ג'מאל א-דין אל-אפגאני]] ומוחמד עבדה. בשנת 1897 הוא עזב את סוריה על מנת לשתף פעולה עם עבדה ב[[קהיר]], ובשנה שלאחר מכן הם ייסדו את "[[אל-מנאר]]", שבועון שלימים הפך לירחון שכלל פרשנות על פי ה[[קוראן]] וכן דברי תמיכה ב[[מוחמד אבן עבד אל-והאב]]{{הערה|שם=EncycIslmp.597}}. רידא עבד
בדומה לקודמיו, רידא התמקד בחולשה היחסית של החברות המוסלמיות אל מול הקולוניאליזם המערבי, הוא האשים את ה[[סופיות|סופים]] בהפרזות, חיקוי עיוור של העבר על ידי ה"תקליד" והקיפאון של אנשי ה[[עולמא]]. לדעתו, אחד מסימני הכישלון היה חוסר ההתקדמות במדע ובטכנולוגיה. הוא קבע כי ניתן לטפל בליקויים אלה על ידי חזרה למה שהוא ראה כ"עקרונות האמיתיים של האסלאם - [[סלפיה]], עקרונות המבקשים לחדש את האסלאם בצורה הקרובה לזו שהייתה קיימת בימיו של מוחמד. אסלאם שהיה טהור מהשפעות המערב, אף על פי שניתן לפרשו על ידי [[אג'תהאד]] כדי להתאים למציאות המודרנית.{{הערה|שם=Glasse|1=Glasse, Cyril, ''The New Encyclopedia of Islam'', Altamira Press, 2001, p.384}} זה לבדו יכול להציל מוסלמים מנחיתות מול המעצמות הקולוניאליות.{{הערה|שם=Sivan|1=Emmanuel Sivan, ''Radical Islam: Medieval Theology and Modern Politics'', enl. Ed. (New Have: Yale University Press, 1990), p.101}}
שורה 16:
רידא פעל להחייאת תפארת הערבים למען האחדות האסלאמית אבל נמנע מלפגוע בשלטון העות'מאני. עבור רשיד רידא הדרך לאותה התחדשות של האסלאם עוברת דרך חידושה של הערביות.
את עיקר תורתו הפוליטית גיבש על רקע המהלך שהביא לביטול [[הח'ליפות העות'מאנית]] בשנת 1924. בספר שכתב עוד בתחילתו של המשבר הציע דוקטרינה להחייאת מוסד החליפות באופן שיתאים לעולם החדש. בספר מוזכרת מועצה עליונה של חכמי דת בכירים שיעסקו
בשנת 1927 נתן את ברכתו להקמת [[אגודת הצעירים המוסלמים]]
בשנים האחרונות לחיו נטר רשיד רידא שנאה שגדלה והתעצמה כלפי המערב. הוא נמנע מהיחשפות להשפעת המערב ואף מיעט לבקר בבירות אירופה ולא דיבר אף שפה אירופית. הוא ראה בשלטון הבריטים במצרים לא רק כאיום פוליטי אלא כאיום דתי במידה שווה. ▼
▲בשנים האחרונות לחיו
נאמר עליו שהוא היה "אחד החוקרים המשפיעים ביותר על משפטנים של הדור שלו" וכי הוא "תלמידו הבולט ביותר של [[מוחמד עבדה]]"{{הערה|שם=EncycIslmp.597|1=''Encyclopedia of Islam and the Muslim World'', Thompson Gale (2004), p.597}}.▼
▲נאמר עליו שהוא היה "אחד החוקרים המשפיעים ביותר על משפטנים
[[חסן אלבנא]], מייסד תנועת [[האחים המוסלמים]], נחשב לחכם הדת שהושפע יותר מכל השאר מרשיד רידא.
|