פיטר אגרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ התחלת כתיבה על המחקר לפי הקישור שצירפתי+תמונה
מ הרחבה שוב לפי הקישור החיצוני+סיום וליטוש אחרונים
שורה 8:
ה[[תא]]ים מורכבים בעיקר ממולקולות [[מים]], אולם יש תנועה של המולקולות בצורה מסודרת. במשך שנים רבות, סברו שהמים יכולים לעבור דרך קרום התא, אולם המעבר הגדול של מולקולות בחלק מהתאים לא יכול להיות מוסבר בדרך זו. אגרה, מצא את הממצא הזה בצורה [[סרנדיפיות|סרנדיפית]]. הוא קיבל מענק מ[[המכונים הלאומיים לבריאות]] לחקר [[גורם רזוס|Rh]], ובודדו את החלבון, אך חלבון נוסף של 28 [[קילו]][[דלטון]]. הם מצאו שמדובר בחלבון חדש, שנפוץ ב[[תא דם אדום|תאי דם אדומים]], ב[[כליה|כליות]] ויש לו קרבה לחלבון מ[[יצור]]ים שונים, ובהם ב[[מוח]] של [[זבוב פירות|זבוב הפירות]], [[חיידק]]ים, ב[[עדשה (עין)|עדשות]] העין וברקמות של [[צמח]]ים. הם מצאו שמדובר בתעלות של מים. תמרון של התעלות הללו יכול לעזור למצבים רפואיים שונים ובהם שמירה על נוזלים ב[[מחלת לב|מחלות לב]].
 
החלבון בודד לראשונה במעבדה באמצעות שיטה המבוססת על [[מסיסות]] ב[[דטרגנט]]. החלבון לא התגלה קודם לכן משום שהוא לא נצבע בצביעות חלבונים סטנדרטיות, כגון [[Coomassie blue]]. הם בודדו וניקו את החלבון בכמויות גדולות מתאי דם אדומים של בני אדם. הם מצאו שהחלבון נפוץ מאוד ושהוא אחד מהמרכזיים שנמצאים בממברנה. הם השתמשו ב-[[cDNA]] של החלבון ומצאו שהוא [[ביטוי גנים|מתבטא]] ב[[רקמה|רקמות]] נוספות. הם וידאו את הממצא באמצעות [[נוגדנים]] שראו שנקשרים ברקמות שונות.
 
פיטר אגרה והקולגות שלו איששו את ההשערה שמדובר בתעלות מים באמצעות ניסוי ב-''[[Xenopus laevis]]''. <br />''Xenopus laevis'' היא צפרדע שהיא [[חיית מודל]] במחקרים רבים ושימושית במיוחד במחקר הזה משום שאין בתאים שלה כמעט מעבר של מים, דבר שמאפשר לה לחיות גם ב[[אגם|אגמים]]. בניסוי הם ביטאו את ה-cDNA שמצאו בתאים והשוו אותו לתאים להם הוזרקו מולקולות מים. אחרי כמה ימים, הם הראו כך שבאמת מדובר בתעלה שמעבירה מולקולות מים, משום שכמות מולקולות המים הייתה שווה בשתי הקבוצות אחרי כמה ימים. הם העבירו את אותם תאים לסביבה של [[מים מזוקקים]] ובעוד לתאים להם הזריקו מים לא היה הבדל משמעותי, תאי הניסוי התפוצצו.
 
הם יצרו [[מוטציה|מוטציות]] וכך הראו את [[חומצת אמינו|חומצות האמינו]] החשובות לצורך הקישור של מולקולות המים. הם מצאו גם שמדובר ב[[טטרהמר]] לו יש תעלה בכל תת-יחידה. במעבדה של פיטר אגרה בודדו וניקו את החלבון, ובמעבדה אחרת השתמשו בממברנות מלאכותיות ובריכוז גבוה של החלבון לצורך [[גביש|גיבוש]] של החלבון. באמצעות בדיקה של מעבר של מולקולות מים, הראו שיש תפקוד מלא של התעלות. פענחו את ה[[מבנה גבישי|מבנה הגבישי]] של החלבון. בהמשך, הסתבר שהמשפחה של החלבונים הללו גדולה ממה שחשבו, והיא נחקרה במעבדות שונות בעולם ונמצא המשפחה יכול להעיר לא רק מולקולות מים וגם [[גליצרול]] ולכן שמה של המשפחה שונה ל-aquaglyceroporins. המעבדה של פיטר אגרה מצאה גם [[איזופורם|איזופורמים]] שונים של החלבון, כלומר חלבונים שדומים בתפקידם וברצף שלהם למרות שינויים קטנים שקיימים ברצף.
 
==פעילות פוליטית==
שורה 16 ⟵ 19:
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.bioscirep.org/bsr/024/0127/0240127.pdf AGRE, Peter. Aquaporin water channels. Bioscience reports, 2004, 24.3: 127-163.‏] {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}
* [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/chemistry/laureates/2003/agre-bio.html על פיטר אגרה באתר פרס נובל] {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}
 
[[:קטגוריה:כימאים אמריקאים]]
[[:קטגוריה:זוכי פרס נובל אמריקאים]]
[[:קטגוריה:סגל אוניברסיטת דיוק]]
[[:קטגוריה:חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]]
[[:קטגוריה:חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]]
[[:קטגוריה:זוכי פרס נובל לכימיה]]
 
{{מיון רגיל:אגרה, פיטר}}
[[:en:Peter_Agre]]
[[:קטגוריה:כימאים אמריקאים]]
[[:קטגוריה:זוכי פרס נובל אמריקאים]]
[[:קטגוריה:סגל אוניברסיטת דיוק]]
[[:קטגוריה:חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]]
[[:קטגוריה:חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]]
[[:קטגוריה:זוכי פרס נובל לכימיה]]