שעבוד האישה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ סקריפט החלפות (תאור, אוכלוסייה, אידאל, אשתו), תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 1:
[[קובץ:John Stuart Mill by London Stereoscopic Company, c1870.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ג'ון סטיוארט מיל]] - [[1870]]]]
[[קובץ:Taylor-harriet.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרייט טיילור מיל]] ]]
'''שעבוד האישה''' ([[אנגלית]]: '''The Subjection of Women''' ; תורגם גם בשם: '''שעבוד הנשים''''') ''הוא [[ספר עיון]] [[פילוסופי]] הטוען בעד [[שוויון]] בין המינים, שכתב הפילוסוף [[ג'ון סטיוארט מיל]], ייתכן ביחד עם
== רקע ==
ג'ון סטיוארט מיל זקף לזכותה של
ב[[המאה התשע-עשרה|מאה ה-19]], הדמות ה[[ארכיטיפ
מיל טען כי אי שוויון לנשים הוא שריד מתפיסות עבר המקבלות את [[בעיית הראוי-מצוי|המצוי כראוי]], אך אין להן עוד מקום בעולם ה[[מודרני]]{{הערה|שעבוד האישה, פרק א'}}.
== טיעונים ==
===[[פנייה אל הטבע]]===
אחד הטיעונים ששימשו להצדקת [[עבדות|שעבוד]] הנשים היה הפנייה אל הטבע: "נשים נחותות מגברים באופן טבעי, לכן שלטון הגברים על הנשים הוא טבעי, ומכאן – הוא ראוי". מיל תוקף טיעון זה בטענה כי החברה לא יודעת למה הנשים מסוגלות מהסיבה הפשוטה שהיא מעולם לא אפשרה להן להדגים את כישוריהן. השאלה האם נשים כשירות או לא כשירות לביצוע פעולות מסוימות צריכה להיות מוכרעת על ידי הניסיון. למעשה, טוען מיל, אין אנו יודעים מהו טבען של הנשים משום שהוא עטוף בפרקטיקות הנורמטיביות עליהן גדלו. לא ניתן להכריע בנושא ללא ראיות [[אמפיריות]], ואסור לעצור מבעדן של הנשים לנסות להפגין את כישוריהן, רק משום שאולי הן לא יוכלו להפגין אותם. טיעון המבוסס על [[פיזיולוגיה]] [[
{{ציטוט| תוכן= הדאגה הגדולה שמפגין המין האנושי בהתערבותו לטובת הטבע היא מיותרת. אם יש דבר מה שנשים אינן מסוגלות לעשות באופן טבעי -
|מקור=[[ג'ון סטיוארט מיל]]|מרכאות=כן|}}
לטענתו, גברים סותרים את עצמם משום שהם טוענים שנשים לא מסוגלות לעשות פעולות מסוימות, ויחד עם זאת הם אוסרים עליהן מלעשותן. מיל מבקש להראות שהגברים למעשה מודים שנשים אכן מסוגלות לבצע פעולות שונות, אך הגברים אינם רוצים שהן יבצעו אותן.
{{ציטוט| תוכן= אני דוחה את הטענה שניתן לדעת מהו טבעם של המינים, כל עוד מתבססים על קשריהם הנוכחים האחד בשני. עד שלא יהיה קיים שוויון, לא ניתן לדעת מהם ההבדלים בין גברים ונשים. את טבעם של שני המינים ניתן לדעת רק כאשר מאפשרים להם לפתח את [[אישיות
|מקור=[[ג'ון סטיוארט מיל]]|מרכאות=כן|}}
אם החברה באמת ובתמים רוצה לגלות את טבעם של היחסים בין המינים, עליה לאפשר שוק חופשי בו נשים יוכלו להפגין את כישוריהן, ובמסגרתו תובטח להן תמורה כלכלית הוגנת עבור תרומתן לחברה. רק מצב זה, ישקף את האינטרסים והכישוריים האמיתיים שלהן.
מיל טען כי אפילו במדינות לא שיווניות כמו [[אנגליה]] ו[[צרפת]], בהינתן ההזדמנות, נשים יכולות להצטיין. כדוגמה הוא ציין את המלכה [[אליזבת הראשונה]], [[המלכה ויקטוריה]] ו[[
===[[תועלתנות|הטיעון התועלתני]]===
[[קובץ:John Stuart Mill, Vanity Fair, 1873-03-29.jpg|160px|ממוזער|שמאל|"הפילוסוף הנשי" - [[קריקטורה]] של [[ג'ון סטיוארט מיל|מיל]] שפורסמה ב[[כתב עת|כתב העת]] [[ואניטי פייר]] - [[1873]]]]
כתועלתן, מיל היה משוכנע כי התפתחותה ה[[מוסר
{{ציטוט| תוכן= השעבוד על פי חוק של מין אחד למין האחר – שגוי מעיקרו, ומהווה עתה את אחד המכשולים העיקריים לשיפור מצבו של האדם, וכי יש להמירו בעקרון של שוויון מוחלט, שאינו מעניק כוח או זכויות לצד אחד, ואף אינו מטיל מגבלות על הצד האחר
|מקור=[[ג'ון סטיוארט מיל]]|מרכאות=כן|}}
נשים מתחנכות להתנהג כחלשות, רגשניות וכנועות, לפי ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] ה[[מסורת
מיל טען כי שחרור האישה יועיל גם לגברים. על ידי שחרור האישה, נשים יוכלו לתקשר ולהתחבר ברמה האינטלקטואלית טוב יותר עם בעליהן, דבר אשר ישפר את היחסים בין זוגות נשואים.
== [[נישואים|מוסד הנישואים]] ==
מיל תוקף את חוקי הנישואים, אותם הוא מקשר לשעבוד האישה, ותומך ב[[רפורמה|רפורמות]] שיבטלו את ההגבלות על נשים נשואות: שינוי חוק ה[[ירושה]] שיאפשר לנשים להחזיק ברכושן גם לאחר מות בעליהן, ופתיחת [[שוק העבודה]] גם לנשים על מנת שיוכלו להבטיח לעצמן יציבות ועצמאות [[כלכלה|כלכלית]].
==[[זכות הבחירה]]==
מיל טען כי לאנשים צריכה להיות שמורה זכות הבחירה על מנת להגן על [[זכויות
{{ציטוט| תוכן= תחת כל התנאים וללא שום מגבלה, גברים מקבלים את זכות הבחירה. אין שום הצדקה לכך שנשים לא יהנו מאותה הזכות
|מקור=[[ג'ון סטיוארט מיל]]|מרכאות=כן|}}
מיל לא עסק בשחרור האישה רק ברמה התאורטית אלא גם ברמה הפרקטית. הוא היה נשיא [[NSWS]] - הארגון ה[[סופרג'יזם|סופרג'יסטי]] הלאומי הראשון בבריטניה שדרש [[זכות בחירה לנשים]], וניצל את מעמדו כחבר ב[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]] כדי לדרוש זכות זו. במותו, הוריש מחצית מהונו לקידום השכלת נשים.
|