משבר בני הערובה באיראן – הבדלי גרסאות

ב-[[4 בנובמבר]] צרו מאות סטודנטים איראנים, על השגרירות האמריקנית בטהראן, בעקבות קריאה של המנהיג החדש של איראן, ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני]], לפגוע באינטרסים אמריקניים ו[[ישראל]]יים. העילה הרשמית לתפיסת בני הערובה הייתה הרשות שנתן [[נשיא ארצות הברית]], [[ג'ימי קרטר]], מספר שבועות לפני כן, ל[[שאה]] המודח, [[מוחמד רזא שאה פהלווי|מוחמד רזא פהלווי]], להיכנס לארצות הברית על מנת לקבל טיפול ב[[מאיו קליניק]] למחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] שבה לקה, אך נראה שהיה בכך שילוב של הפגנת [[כוח פוליטי|כוח]] של ה[[שלטון]] החדש כנגד ארצות הברית, כנקמה על עשרות שנות תמיכה בשלטון ה[[עריצות|עריץ]] של השאה, וכן נקמה על מעורבותה של ארצות הברית בהפיכה שהדיחה ב-[[1953]] את [[ראש ממשלת איראן]] הפופולרי [[מוחמד מוסאדק]] ב[[מבצע AJAX]].

 

 

הנשים וה[[אפרו-אמריקאים]] בשגרירות האמריקנית שוחררו אחרי כשבועיים, ובשגרירות נותרו 52 בני ערובה. הנשיא האמריקני קרטר אסר על ייבוא [[נפט]] איראני, הקפיא נכסים איראניים בארצות הברית בשווי של כ-8 מיליארד דולר, וגירש מהמדינה אזרחים איראניים. בפברואר [[1980]] דרשה ממשלת איראן שתמורת שחרור בני הערובה יוסגר השאה מוחמד רזא, ושארצות הברית תתנצל על פעולותיה במדינה בעבר. קרטר סירב לתנאים ופנה לתכנון פעולה צבאית לשחרור בני הערובה ([[מבצע ציפורן הנשר]]) – החלטה שהובילה להתפטרות מזכיר המדינה [[סיירוס ואנס]].

 

== אחרית דבר ==

 

==ראו גם==

*[[חילוץ הישראלים מאיראן (1979)]]

 

== קישורים חיצוניים ==