עבד אל-כרים עובייד – הבדלי גרסאות

[[מערך המבצעים המיוחדים]] של אמ"ן, בפיקוד [[תא"ל]] [[יפתח רייכר-עתיר]], יזם, הגה ותכנן את "'''מבצע עלם חמודות'''", מבצע חטיפת עובייד, כדי שישמש כקלףכ[[קלפי המיקוח הלבנונים|קלף מיקוח]] בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. המודיעין שנאסף אודות עובייד כלל פרטים על מבנה ביתו, זהות בני משפחתו ומראם, מנהגיו וכן כי משקלו של עובייד עצמו הינו מעל 130 ק"ג{{הערה|1=[[רונן ברגמן]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?p=4463811#post4463811 סופר צללים], [[ידיעות אחרונות]] מוסף "'''שבע ימים'''", {{כ}} 20.12.2013, עמודים 38-46, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}. בעקבות זאת התאמנה [[סיירת מטכ"ל]] בפיקודו של [[רן שחור]], עליה הוטל המבצע‏‏{{הערה|1=‏[[משה יעלון|משה (בוגי) יעלון]] - "'''דרך ארוכה קצרה'''", הוצאת ידיעות אחרונות, 2008. עמוד 61.‏}}, בנשיאת בשק שנתפר במיוחד כדי להתאים למשקלו של השייח'{{הערה|1=[[רונן ברגמן]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?p=4463811#post4463811 סופר צללים], [[ידיעות אחרונות]] מוסף "'''שבע ימים'''", {{כ}} 20.12.2013, עמודים 38-46, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}. כוח מן הסיירת עליו פיקד [[רס"ן]] [[עמוס בן אברהם]], חטף את עובייד מביתו בג'בשית בשעה 02:00 ב-[[28 ביולי]] [[1989]]. במהלך הפעולה הרגו לוחמי הסיירת את שכנו של עובייד, אשר קרב אל הבית. לאחר מכן פונו הלוחמים ועובייד הכפות ב[[מסוק יסעור]]{{הערה|1=[[משה זונדר]], "'''סיירת מטכ"ל'''", [[הוצאת כתר]], [[2000]], עמודים 254-257.}}. המסוק בו הוטס עובייד נחת בשערי [[מתקן 1391]], בו היה עובייד כלוא במשך 13 שנה כאסיר מספר 801260{{הערה|1=[[רונן ברגמן]], "'''מדינת ישראל תעשה הכל'''", הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], [[2009]], עמודים 279-287.}}.

בקיץ [[2002]] הועבר שייח עובייד לכלא אשמורת, ליד [[כפר יונה]]{{הערה|1=כל המידע על מעצרו והחזקתו לקוח מכתבת [[הארץ]] [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=331179 הפינה האפילה ביותר בישראל]}}. עובייד, [[מוסטפא דיראני]] שנחטף מאוחר יותר ב-[[1994]], ועוד 19 צעירים לבנונים שנחטפו איתם, היו אמורים לשמש כ"[[קלפי המיקוח הלבנונים|קלפי מיקוח]]" בעסקת חילופין עתידית, שצריכה הייתה להביא לשחרורו של הנווט [[רון ארד]].

במהלך מעצרו פעלו תומכי חזבאללה ברחבי העולם לשחרורו, ומספר עתירות בסוגיית מעצרם ללא משפט של דיראני ועובייד הוגשו לבתי המשפט בישראל על ידי ארגוני זכויות אדם. באפריל [[2000]] החליט [[בג"ץ]] כי מעצרם המנהלי של עובייד, דיראני ו-13 לבנונים נוספים אינו חוקי, מאחר שאינם מהווים סכנה מיידית לביטחון המדינה{{הערה|1=ראו [http://lawatch.haifa.ac.il/heb/month/h_d_apr_00.htm דיון משפטי על פסיקה "פ 7048/97 פלונים נ' שר הביטחון, פ"ד נד(1) 721]}}. בעקבות פסק דין זה, לאחר סחבת ארוכה ודיונים ועתירות נוספות של המדינה לבתי המשפט, העבירה [[הכנסת]] חוק ב-[[4 במרץ]] [[2002]] בשם "[[חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]]", המוכר יותר כ"'''חוק דיראני ועובייד'''". החוק אפשר למדינה להמשיך ולהחזיק בשניים (ובעוד שלושה עצירים לבנונים), אך תחת הגבלות מסוימות{{הערה|1=ראו [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/187m1_001.htm פה] את טקסט החוק.}}.