תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין – הבדלי גרסאות

'''מהדורתתלמוד שוטנשטיין''' היא מהדורה מבוארת של [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] שיוצאת לאור על ידי [[הוצאת ספרים|הוצאת]] "[[ארטסקרול]]" וזוכה לפופולריות רבה. לצד צילום דף הגמרא המסורתי של [[ש"ס וילנא]] עם פירושי [[רש"י]] ו[[תוספות]], כלולים במהדורה זו עמודים ובהם ביאור לגמרא והערות למדניות, שהופיעו בשפות [[עברית]], [[אנגלית]] ו[[צרפתית]].

כל דף במהדורה כולל צילום עמוד מסורתי של התלמוד בעיצוב של מהדורת [[עוז והדר]], ובצדו עמוד עם ביאור ופרשנות לטקסט התלמודי, המבוססת ברובה על עיקרי דברי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] הקלאסיים. לעמוד הביאור שני חלקים עיקריים: בחלק העליון פירוש הכולל [[תרגום]] מילולי, [[פיסוק]] והוספת [[מילת חיבור|מילות קישור]] ללשון התלמוד הארמית, יחד עם ביאור ארוך לנושא הסוגיא. החלק התחתון יש [[הערת שוליים|הערות שוליים]] לחלק העליון, ובהן פירוש מורחב ומעמיק יותר, הכולל לרוב הפניות או אף סיכומים לדיונים העיקריים של מפרשי התלמוד בסוגיה.

צילום העמוד המסורתי כולל את המפרשים [[רש"י]], [[תוספות]], רב [[נסים גאון]], לצד כלי עזר כגון "תורה אור", "לקוטי רש"י" "גיליון הש"ס", "מסורת הש"ס", "[[הגהות הב"ח]]" ועיןו"עין משפט נר מצווה".

בין השאר, הועילו הסכמות אלו לקבלתה ותפוצתה של המהדורה והביאור המצורף לו הזוכים לפופולריות רבה הן בקרב לומדים וותיקים והן בקרב לומדים חסרי רקע בגמרא. המהדורה אף נחשבת בעיני רבים לאחד החיבורים המהפכניים החשובים של הספרות היהודית במאה ה־20. כך לדוגמה, הקדיש מוזיאון ה[[ישיבה יוניברסיטי]] ב[[ניו יורק]] תערוכה ל[[דפוסי התלמוד]] בשם "מ[[ש"ס ונציה|בומברג]] עד שוטנשטיין".

לצד ההסכמות, המגמה של המהדורה להנגיש את התלמוד עוררה גם ביקורת על כךוחשש שעל ידי הגשת ביאורים וסיכומים מתומצתים נמנע מהלומדים תהליך הלמידה והיגיעה העצמית, "עמל התורה", לו ישנהמיוחסת חשיבות רבה לצורך השרשת הלימוד אצל הלומדים{{הערה|1=אפרת רוט-הלוי, [http://www.kipa.co.il/jew/34149.html הרב עמאר נגד שטיינזלץ], באתר כיפה, 18/08/2009}}. עם זאת, בניגוד למהדורות מבוארות קודמות של התלמוד שעוררו התנגדות חריפה מצד גורמים חרדים (כגון [[תלמוד שטיינזלץ]]), זוכה המהדורה לתפוצה רחבה גם בקבוצות חרדיות שמרניות, אם כי ברוב הישיבות היא לא החליפה את השימוש במהדורות המסורתיות.