תאוריית התלות (ניהול) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
|||
שורה 1:
{{לפשט}}
{{עריכה|נושא=מדעי החברה}}
'''תאוריית התלות''' (Contingency theory), היא [[תאוריה]] מתחום ה[[ניהול]], לפיה [[יעילות כלכלית|יעילות]] ארגונית נובעת מתוך התאמת מאפייני ה[[ארגון]] (כגון ה[[מבנה ארגוני|מבנה הארגוני]]) ל"תלויות" הארגון - גורמים מגוונים בהם הארגון תלוי ועימם הוא מתמודד (כגון סביבת הארגון, גודלו וה[[אסטרטגיה (מדעי החברה)|אסטרטגיה]] בה הוא נוקט). על פי התאוריה, ארגונים שואפים להתאים את מאפייניהם באופן רציף בהתאם לתלויות המשתנות, זאת על מנת לשמור על ביצועים גבוהים הנובעים מן ההתאמה לתלויות. מידת התאמה זו משפיעה על ביצועי הארגון ועל השתנותו, ובסופו של דבר יוצרת זיקה בין מאפייני הארגון לתלויות עימן הוא מתמודד.
התלות ביציבות הסביבה הארגונית בהיבטי [[טכנולוגיה]] ושוק משפיעה על מבנה הארגון ([[מכני]] או [[אורגני]]). המבנה המכני (מבנה [[היררכיה|היררכי]]) מתאים לארגון הפועל בסביבה יציבה, שכן בסביבה זו המידע נובע מתוך תהליכי התפעול השוטפים. במבנה המכני מצטבר המידע ומרוכז כלפי מעלה ומאפשר למנהלים בשכבות הניהול הגבוהות את קבלת ההחלטות היעילה ביותר. לעומתו, המבנה האורגני (מבנה משתתף) מתאים לסביבה ארגונית לא יציבה בה נדרשת [[חדשנות]]. הידע הנדרש לצורך התחדשות ארגונית פזור ברמות הארגון הנמוכות, ושיתופו באמצעות נקיטת מבנה ארגוני אורגני מעודדת חדשנות. ארגון בעל מבנה מכני, יתקשה להתחדש ולתת מענה לסביבה משתנה, ויהפוך ללא אפקטיבי.
התלות בגודל הארגון, כלומר מספר המועסקים בו, משפיעה על התאמת תהליך קבלת ההחלטות בארגון: בירוקרטית או פשוטה. לארגון גדול, בו תהליכים רבים החוזרים על עצמם, מתאימה קבלת החלטות בירוקרטית ומבוזרת המבוססת על חוקים, נהלים ותקנות ארגוניים. באופן זה תהליך קבלת ההחלטות הופך להיות זול ויעיל. לעומת זאת, תהליך קבלת ההחלטות ריכוז שאינו מבוסס נהלים, מתאים לארגון קטן, בו יכולה ההנהלה לקבל כמעט את כל ההחלטות באופן אישי ויעיל. הנהלת ארגון גדול שתבחר במבנה פשוט, ואשר תנקוט בתהליך קבלת החלטות ריכוזי תהפוך תוך זמן קצר לצוואר בקבוק ארגוני ותהפוך את הארגון ללא אפקטיבי.
| |||