ברנדייס (שכונה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
שיניתי כמה דברים |
||
שורה 4:
השטחים מדרום למושבה חדרה נקראו "ח'ור אל וסעא" (בעברית "נקיק רחב"), והיו בבעלותם של תושבי כפר זיתא. בשנות ה-20 נרכשו הקרקעות מערביי הכפר על ידי [[ניסן רוטמן]] ובמימונה של הנדבנית היהודיה [[מרי פלז]] (Fels), בעסקה מפוקפקת שהסתיימה בהסכם פשרה, אך הובילה להדחתו של השופט המנדטורי היהודי [[יוסף סטרומזה]].<ref>{{צ-ספר|מחבר = נתן ברון|שם = שופטים ומשפטנים בארץ ישראל - בין קושטא לירושלים (1900-1930)|מו"ל = הוצאת מאגנס|שנת הוצאה = 2008}}</ref> חלק מהקרקעות שנרכשו הוקצו לטובת "[[החברה הכלכלית לארץ ישראל]]" לטובת ייסוד יישוב עברי.
על אדמות אלה הוקם הכפר בשנת תרפ"ז (1927). הכפר כונה על ידי הערבים "ארבעים בית", על שם ארבעים בתיו הראשונים, ומתיישביו כונו "מוליסטים", על שמו של מול, נציג החברה המיישבת. מספר שנים לאחר מכן נבחר לו שם רשמי - "כפר ברנדייס", על שם השופט היהודי הראשון ב[[בית המשפט העליון של ארצות הברית]], [[לואי דמביץ ברנדייס]], מקים "[[החברה הכלכלית לארץ ישראל]]".
אדמות הכפר חולקו ל-40 חלקות בנות 2.5 דונם, ועליהן נבנה בית קטן הכולל חדר של 14 מ"ר, [[מטבחון]] ו[[מרפסת]] קטנה, כאשר השירותים והמקלחת נמצאו במבנה נפרד. לצד הבית עמד משק עזר, הכולל פרה ערבית ולול של 20 עופות. לקראת סוף שנת [[1928]] עמדו 40 הבתים מוכנים לקלוט את המתיישבים, ונציגי החברה הכלכלית לארץ ישראל, ובראשם [[צבי בוטקובסקי]], שיווקו אותם למתיישבים מקבוצות שונות ביישוב באמצעות תנאי רכישה נוחים.
קשיי הקיום של המתיישבים היו ניכרים. אף שהחלו משקי העזר להתפתח, לא נמצאה עבודה לצורך הקיום היומיומי, ותושבי הכפר נאלצו לעבוד רק ימים ספורים בשבוע בחדרה הסמוכה. ניסיון ליצור משק עצמאי על ידי גידול [[יסמין (צמח)|יסמין]] כחומר גלם לבית החרושת לבושם בבעלות [[הברון רוטשילד]] ב[[בנימינה]] לא צלח, בין היתר לאור הריחוק מהמפעל והקושי בהובלת התוצרת.<ref name=":0" /> בנוסף, סבלו המתיישבים ממחסור במים ומקשיים שהערימה עליהם חדרה, עד לחפירתה של באר הכפר שהפכה אותם לעצמאיים בענייני מים (כיום בקצהו המזרחי של רחוב ברנדייס). במהלך [[מאורעות תרפ"ט]] נקראו המתיישבים להתפנות למרכז המושבה חדרה, אבל הגברים חזרו לשמור על המשקים כשלרשותם רובה ציד אחד בלבד ומספר כידונים. לאחר המאורעות עזבו תושבים רבים את בתיהם בשל הקושי הביטחוני והכלכלי מהם סבלו.
עם הקצאתן למתיישבי הכפר של קרקעות ה[[קק"ל]] באזור וואדי חווארית' (כיום [[עמק חפר]]), אשר נרכשו קודם לכן על ידי [[יהושע חנקין]], השתפר מצבם הכלכלי של המתיישבים, אשר השתמשו בקרקעות להרחבת הפעילות החקלאית, והכפר שב והתמלא. לימים נמכרו קרקעות אלה לטובת הקמת הישוב [[חרב לאת]].<ref name=":0" />
במהלך [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936 - 1939)]] סבלו המתיישבים מתקיפות הערבים, שגדעו חלק מהפרדסים ורצחו מספר מתושבי הכפר.
שורה 25 ⟵ 27:
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.democratics.org.il/bg11.htm ביה"ס הדמוקרטי בחדרה]
*[http://thewandering.net/sites/signs/pelz1/ ערוגות פלז]
== הערות שוליים ==
| |||