המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 20:
 
בשנת [[1940]] חל פילוג של ממש במפלגה בין הסקציה היהודית לבין ההנהגה על רקע חילוקי דעות בנושא [[הסכסוך הישראלי-ערבי]] סיבה נוספת לקרע הייתה [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]] משנת [[1939]] שבעקבותיו הנחה [[סטלין]] את המפלגות הקומוניסטיות [[מדינה נייטרלית|לשמור על נייטרליות]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. קבוצת אמת התקשתה לעכל הנחיה זו.
 
1. הקמת ממשלה דמוקרטית נבחרת והבטחת שיווי זכויות ליישוב היהודי עם ויתורו על כל מחשבת כיבוש.
2. שמירת היחס המספרי הקיים בין הערבים והיהודים בארץ.
3. חקיקת חוקים בעלי השפעה אשר יבטיחו את אדמות הפלחים ואת זכויות האריסים.
 
אחת ממנהיגות הפק"פ, [[שמחה צברי]], בחורה יהודיה ממוצא תימני, שהייתה בת זוגו של המזכ"ל [[רדואן אל-חילו]], אף הנהיגה פעולות חבלה נגד הבריטים ומוסדות ציוניים ב-1936. בין הפעולות היו הטלת שתי פצצות ב[[חיפה]] והצתת דוכן ב[[יריד המזרח]]. בפעולות אלה לא תמכה ההנהגה הפלסטינית של הפק"פ, שכנראה אף התנגדה להם{{הערה|{{הארץ|דליה קרפל|"במוסקבה קראו לה יאמינה"|1.1528690|7 בדצמבר 2004|}}}}.