שלמה זלמן הנאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-www.jewishencyclopedia +jewishencyclopedia)
שורה 8:
בגיל 21 הוציא את ספרו הראשון, "בנין שלמה", העוסק ב[[דקדוק עברי]] ו[[טעמי המקרא]], ובו גם ביקורת נרחבת על טעויות דקדוקיות של מדקדקים ופרשני המקרא מן הדורות שלפניו והערות על שיבושים בנוסח התפילה.
 
ב-[[1733]] הוציא את ספרו "צהר התיבה", שהפך לאחד מספרי הדקדוק הנפוצים בעברית [[המאה ה-18|במאה ה-18]] ובספוובסופו נספח קונטרס שקראו בשם ׳מכסה לתיבה׳ שכתב כתגובה לזלזולים שהטיףשהטיח הרב יעקב עמדן כנגדו.
 
ב-[[1733]] הוציא את ספרו "צהר התיבה", שהפך לאחד מספרי הדקדוק הנפוצים בעברית [[המאה ה-18|במאה ה-18]] ובספו נספח קונטרס שקראו בשם ׳מכסה לתיבה׳ שכתב כתגובה לזלזולים שהטיף הרב יעקב עמדן כנגדו.
 
==שיטתו בדקדוק==
 
הרב שלמה זלמן ראה חשיבות עצומה בעיסוק בשפה העברית ובדקדוקה, שלא היה מקובל אצל היהודים בתקופתו, ובעיקר בדקדוק של [[לשון המקרא]] ונוסח התפילה. ב-[[1725]] הוציא את הספר "שערי תפילה", ובובו הצביע על מה שנחשב בעיניו לשיבושים לשוניים בתפילות והציע תיקונים; למעשה, השגות. רבות מהשגותיו נובעות מגישה המאמצת את הדקדוק שלדקדוק לשון המקרא ביחס לתפילות שנכתבו בחלקן הגדול ב[[לשון חז"ל]]. אף על פי שה[[חכם צבי]] כתב הסכמה לספר "שערי תפילה", בנו הרב [[יעקב עמדן|יעקב עמדין]] (יעב"ץ) פרסם את הספר "לוח ארשׂ" ‏‏{{הערה|1=‏הרב יעקב עמדין, [http://www.hebrewbooks.org/22024 '''לוח ארש'''], [[אלטונה]], [[ה'תקכ"ט]]‏}} כביקורת להרז"ה, ובו ביקר בחריפות את אופן לימודושיטתו והתיקונים שהציע. עם זאת, הרב שלמה לא העביר ביקורתו בשתיקה והדפיס קונטרס בשם ׳מכסה לתיבה׳ כהגנה מפורטת לכל מילה ודבר דקדוק בו חלק יעקב עמדןעמדין עליו.
 
לסופובסופו של דבר רבנים אחרים התייחסו באופן חיובי לתיקוני הרב שלמה, וכמה מן התיקונים שלו אכן חדרו ללשון התפילה [[נוסח אשכנז|האשכנזית]] וגם ל[[סידור אדמו"ר הזקן]] ולנוסח התפילה של ה[[גאון מווילנא]].
את גישתו האנליטית ללימודבלימוד דקדוק העבריתעברית המקראית בפרטמקראית העביר גם למשורר [[נפתלי הרץ וייזל]] (רנה"ו), שלמד אצלו בילדותו.
 
את גישתו האנליטית ללימוד דקדוק העברית המקראית בפרט העביר גם למשורר [[נפתלי הרץ וייזל]] (רנה"ו), שלמד אצלו בילדותו.
 
== קבלת דעותיו ==
דמותו של הרב שלמה נשארה שנויה במחלוקת אצל נאמני ההלכה עד ימינו. פוסקים בני זמנו ופוסקים מאוחרים יותר קיבלו חלק מהערותיו הדקדוקיות על התפילה וכינו אותו בתוארי כבוד, ביניהם נמנים הרב [[שניאור זלמן מליאדי]] שקבע רוב שינויו בתוך סידורו ([[סידור אדמו"ר הזקן]]){{הערה|1=קובץ הערות וביאורים, אהלי תורה, גיליון ט, מאמר הרב אבערלאנדער}} ור' יוסף תאומים שהביא מהגהותיו בספרו "פרי מגדים". אחרים ראו בו דמות שלילית המקדימה את מתקני נוסח התפילה של תקופת ההשכלה, ודחו באופן מוחלט את חידושיו. מתנגדיו אף טענו נגדו שזייף את חלק מההסכמות על ספרו ושאר ההסכמות ניתנו על סמך ההסכמות המזויפות. סנגוריו, לעומת זאת, מפקפקים בטענה שההסכמות מזויפות וייחסו את שגיאותיו לקנאותו לטהרת השפה העברית‏‏{{הערה|1=‏פולמוס אודות דמותו בכתב העת [[המעין]]: טובי' כצמאן ודויד יצחקי, [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=206 האם תיתכן התייחסות מכובדת ל'מתקני' נוסח התפילה?]‏, המעין מח, ד, תמוז תשס"ח; [[רפאל בנימין פוזן]], [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=225 "אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם?"], המעין מט, א, תשרי תשס"ט; יעקב לויפר, [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=226 עוד על המדקדק ר' שלמה זלמן הענא], שם; דויד יצחקי, [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=250 ההתייחסות למדקדק ר' זלמן הענא - מאמר תגובה], המעין, מט, ב, טבת תשס"ט; יעקב לויפר, [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=251 תגובתי לתגובתו של ר' דוד יצחקי], שם}}.
 
==מספריו==