אורי בראון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שנייה\1, \1ניסיו\2\3
שורה 24:
בתחרויות האתלטיקה של [[כינוס הפועל|כינוס הפועל ה-10]] שנערכו במאי [[1975]] סיים בראון שני מבין הישראלים ובמקום שישי כללי בקפיצה לגובה בתוצאה של 1.85 מטר{{הערה|{{דבר||אתמול בכינוס|1975/05/07|01212}}}}. חודשיים לאחר מכן, באליפות ישראל שנערכה ביולי אותה שנה הוא זכה במדליית כסף בקפיצה לגובה בתוצאה של 1.89 מטר, אחרי [[שלמה נצר]] שקבע את אותה תוצאה ובאותו מספר פסילות (1.89 מטר). הדרוג הוכרע בקפיצה נוספת{{הערה|{{דבר|יעקב פתאל|בתום אליפות ישראל באתלטיקה - רוט וכחולי השלימו זכיה בשלוש מדליות מוזהבות|1975/07/02|00511}}}}.
 
בתחרות מבחן למשחקי [[המכביה|המכביה ה-10]] שנערכה בשנת [[1977]] קבע בראון בקפיצה לגובה שיא אישי חדש של 1.96 מטר, 2 ס"מ נמוך משיאו הישראלי בן ה-3 שנים של [[יצחק גולדנברג]] (1.98 מטר) והתוצאה השניההשנייה בטיבה של ישראלי באותה העת.
 
===שיאן ישראל===
בתחרות שנערכה ב[[מכון וינגייט]] ב-[[18 במרץ]] [[1978]] קבע בראון בקפיצה לגובה שיא ישראלי חדש של 2.00 מטר בנסיוןבניסיון השני ובכך היה לאתלט הישראלי הראשון שקפץ לגובה מעל 2 מטר{{הערה|{{דבר||בראון קבע שיא בגובה: 2 מטרים!|1978/03/19|00807}}}}. שיא זה החזיק מעמד שנה וחודשיים ונשבר על ידי [[גדעון הרמט]] (2.02 מטר){{הערה|{{דבר|משה רון|גדעון הרמט שבר את מחסום 2 המטרים בגובה -2.01!|1979/03/08|00412}}}}{{הערה|{{דבר|ברוך דגון|האתלטים נתנו הצגה ביום האחרון של "מלכת הספורט"|1979/05/08|01402}}}}. באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה ביוני אותה שנה הוא זכה במדליית זהב בקפיצה לגובה בתוצאה של 1.93 מטר, לפני [[צפריר מינצר]] (1.88 מטר){{הערה|{{דבר||רמה דלה גם ביומה השני של אליפות הא"ק|1978/06/05|00410}}}}.
 
בראון למד [[הנדסת מכונות]].