מנחם בלונדהיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: אות סופית באמצע מילה עריכה חזותית |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
פרופ' מנחם בלונדהיים (נולד ב-1954) הוא היסטוריון וחוקר תקשורת, ממייסדי המחקר בממשק שבין תקשורת להיסטוריה. משמש כראש מכון טרומן באוניברסיטה העברית וראש התכנית ללימודים אמריקניים, בעבר שימש כראש המחלקה לתקשורת.
==ביוגרפיה==
שורה 13:
באוניברסיטה שימש גם כראש לימודי התואר הראשון בביה"ס לתלמידים מחו"ל וכראש המכון לקומוניקציה ע"ש סמארט. בשנת 2000 היה עמית של הקרן הלאומית למדעי הרוח בארה"ב (NEH) ועמית מחקר בספרית הקונגרס בוושינגטון. ב- 2005 עמד בראש קבוצה בינלאומית לחקר התקשורת בגולה היהודית במכון ללימודים מתקדמים, וב-2006 היה עמית במרכז ללימודי היהדות ומרצה בבי"ס אננברג לתקשורת באוניברסיטת פנסילבניה.
עבודותיו הבולטות מתמקדות בחקר התקשורת בהיסטוריה האמריקנית ובהיסטוריה יהודית, ובתקשורת בת זמננו בישראל ובארה"ב. בספרו ''News over the Wires'' תיעד את הופעת [[טלגרף|הטלגרף]] וסוכנויות הידיעות בארה"ב ומקומן בפיתוח סביבת אינפורמציה לאומית. בניגוד להנחה האינטואיטיבית שתקשורת הדוקה מקדמת הבנה ופיוס, בלונדהיים טען שיצירתה של תקשורת חדשות לאומית מהירה ונגישה העצימה את השסעים והמתחים בחברה האמריקנית. לטענתו, החמרת הסכסוך בין הצפון לדרום ומלחמת האזרחים קשורה להופעת הטלגרף (1844) וה-[[Associated Press|AP]] (1846) כמדיום לאומי.
בספרו ''Copperhead Gore'' (2006, בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה) התמקד בממשק של היסטוריה, ספרות ותקשורת, ובאמצעותו בחן את המשמעות הפוליטית, החברתית והתרבותית של הקשרים בין הצפון לדרום במהלך מלחמת האזרחים. בעבודות אחרות חקר את מדיניות התקשורת של הצפון במלחמת האזרחים ואת שאלת לידת הרגולציה של התקשורת בארה"ב של המאה התשע עשרה. בעבודות המתייחסות לעת האחרונה בדק, עם תמר ליבס, את המשמעות התקשורתית של פיגועי ה-11 לספטמבר, עם לימור שיפמן היבטים של התקשורת הדיגיטלית, ועם אלעד שגב את השינויים במעמדה הבינלאומי של ארה”ב על פי חדשות מקוונות מן השנים האחרונות. בתחום ההיסטוריה והתרבות היהודית עסק במשמעות התקשורתית של השיח התלמודי (עם שושנה בלום-קןלקה וגונן הכהן), של ההגדה של פסח, של חרם רבנו גרשום מאור הגולה, ועוד. בהיסטוריה היהודית המודרנית הוא פתח למחקר את תחום התקשורת של האורתודוכסיה היהודית באמריקה ובעיקר את חקר הדרשה הציבורית שם. במסגרת תכנית המחקר "האל מתוך המכונה" (1991) שאותה פיתח, חקר את יישומי התקשורת של החברה החרדית בת זמננו. מחקריו האחרונים בתחום מדעי היהדות עוסקים בתקשורת בתנ"ך, חלקם עם חוקרים נוספים ביניהם [[אליהוא כ"ץ]], תמר ליבס ג'ון דורהם פיטרס וחננאל רוזנברג.
| |||