עליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 85.64.91.84 (שיחה) לעריכה האחרונה של 62.90.159.128
שורה 15:
{{הפניה לערך מורחב|העלייה השנייה}}
 
'''[[העלייה השנייה]]''' (1914-1904): גל הגירה זה היה במידה רבה המשכו של גל העלייה הקודם. נמשך עד תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] שגרמה להפסקתו. רוב העולים היו משפחות מסורתיות-דתיות. מיעוט העולים, בין 1,000 ל-1,500 איש, היו צעירים בעלי רעיונות [[סוציאליזם|סוציאליסטים]]-[[לאומיות|לאומיים]], נחושים בדעתם ליישב את הארץ ולעבד את אדמתה. בגל זה היגרו לארץ כ-35,000 איש, כאשר קצת פחותיותר ממחציתם עזבו את הארץ או גורשו ממנה בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]].
 
==העלייה השלישית: 1923-1918==
שורה 27:
{{הפניה לערך מורחב|העלייה הרביעית}}
 
'''[[העלייה הרביעית]]''' (1929-1924): העולים הגיעו ממזרח [[אירופה]] ומ[[אסיה]]. זרם עלייה חזק שהחל ב-1924 ונמשך כשנתיים, הביא להתפתחות עירונית מהירה בעיקר ב[[תל אביב]] שקלטה חלק ניכר מהעולים. בשנים [[1926]]–[[1927]] חל משבר כלכלי בארץ, מן הקשים שידע היישוב העברי בימי [[המנדט הבריטי]], ולמרות ההתאוששות הכלכלית בשנים [[1928]]–[[1929]], זוהה המשבר עם כל תקופת העלייה. בתקופת המשבר אף ירדה כמות העולים ואיכותם מבחינה כלכלית. בעלייה הרביעית עלו כ-80,000 עולים בעיקר מארצות מזרח אירופה, מחצית העולים מ[[פולין]] השאר מ[[ברית המועצות]], [[רומניה]] גרמניה ו[[וליטאליטא]]. כמו כן עלו מאסיה, בעיקר מ[[תימן]] ומ[[עיראק]] 12% מכלל העלייה. משאר חלקי אירופה ומ[[אמריקה]] עלו מעטים בלבד. בשל [[ירידה]] מהארץ בשנים אלו של כ-10,000 איש, תרומת העולים ליישוב הייתה חשובה ומכרעת. בתקופה זו הייתה ירידה מאסיבית מהארץ מקרב העולים ממזרח אירופה בעיקר אשר לא התרגלו לאקלים ואורח החיים בארץ, לכן העולים בעלייה הרביעית היוו כוח אדם חשוב להתיישבות הציונית בארץ.
 
==העלייה החמישית: 1939-1930==