יונקרס Ju 87 – הבדלי גרסאות

|סוג=[[מפציץ צלילה]]

בתכנונו של מפציץ השטוקה יושמו כמה מערכות ועקרונות חדשניים לתקופתו,; ובהםבהם מערכת להדיפת הפצצה הרחק מהמטוס, מערכת אוטומטית ליציאה מצלילה, המונעת מהמטוס התרסקות במקרה של עלפון רגעי של הטייס (מצב נפוץ למדי בשל ההשפעה ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]] של [[משקל (פיזיקה)|משקל]]{{הערה|1=משקלו של גוף איננו גודל קבוע, והוא תלוי בתאוצת הגוף ובכיוונה.}} עצמי רגעי גבוה מאוד, המתפתח בצלילה חריפה), [[צופר|צופרים]] שהותקנו במכוון על בתי הגלגלים, על-מנת ליצור חרדה והלם בקרב המותקפים וכן נסע קבוע וקשוח שאפשר למטוס המראה ונחיתה ממנחתים מאולתרים בקרבת החזית.

השטוקה היה מטוס דו-מושבי חסון, מדויק ויעיל מאד. עם זאת, הוא היה גם איטי, בעל יכולת תמרון גרועה, בלתי חמוש כמעט ופגיע ביותר למטוסי יירוט. במהלך [[מלחמת האזרחים בספרד]] ו[[הקרב על בריטניה]] למדו הגרמנים כי אין להפעיל מטוס זה בטרם הושגה [[עליונות אווירית]]. לפיכך, מיעטו להשתמש בשטוקה לאחר הקרב על בריטניה בשמי מערב [[אירופה]], והמטוס פעל בעיקר בדרומה, היכן שמטוסי [[בעלות הברית]] היו פחותים במספריהם (ובייחוד ב[[מלטה]] וב[[כרתים]]). ובמספריםבמזרח גדוליםאירופה ביותרנעשה במזרחבו אירופהשימוש נרחב יותר, אם כי גם שם לקראת סוף המלחמה האבידות בשטוקות היו כבדות בשל התחזקות מיירטי [[הצבא האדום]].

למעלה מששת אלפים מטוסי שטוקה נבנו בין [[1936]] ואוגוסט [[1944]]. [[הנס אולריך רודל]] היה [[אלוף טיס|אלוף הטיס]] המפורסם ביותר במטוס השטוקה, והחייל הגרמני המעוטר ביותר במלחמה (היחיד שזכה לעיטור [[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון מוזהבים, חרבות ויהלומים]]).