נועם סוקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
נועם סוקר נולד ב[[ישראל]] ב-[[2 בספטמבר]] [[1958]]. החל את לימודיו האקדמים ב[[1975]] ב[[אורנים - המכללה האקדמית לחינוך|מכללת אורנים]] במחלקה למתמטיקה ופיזיקה, וסיים את [[תואר ראשון|התואר הראשון]] שלו ב{{ה|טכניון}} ב-[[1982]] (עם הפסקה של שלוש שנים בין שני המוסדות בהם [[שירות בצה"ל|שירת]] ב[[חיל הים]]). השלים את תואר ה[[דוקטור]] ב-[[1986]] בטכניון, בהנחיית [[מריו ליביו]]. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בספיחה של רוח (ספיחת בונדי-הויל-ליטלטון) מתווך אי הומוגני. לצורך כך השתמש בסימולציות "חלקיק בתא" שהיו חדשניות בזמנו.
 
ב-1986 נסע ל[[פוסט-דוקטורט]] ב[[ארצות הברית]]. במשך שלוש שנים (1986–[[1989]]) היה חבר במחלקה האסטרונומית ב[[אוניברסיטת וירג'יניה]] ב[[שרלוטסוויל]]. שם עבד בין היתר בשיתוף עם סטיבן בלבוס עבד על תאורייה של אי יציבות תרמית של גז, תופעה בעלת חשיבות רבה בגזים אסטרופיסיקליים מיוננים. בהמשך השתלם שלוש שנים נוספות (1989–[[1992]]) ב[[מרכז הרווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה]] {{אנ|Harvard–Smithsonian Center for Astrophysics}} ב[[אוניברסיטת הרווארד]] ב[[קיימברידג']]. שם עסק בין היתר בפיתוח תאורייה המסבירה זרמי הקירור בצבירי גלקסיות. כמו כן החל לעסוק באינטראקציה בין [[ערפילית פלנטרית|ערפיליות פנטריותפלנטריות]] לתווך הבין כוכבי.
 
ב-[[1992]] שב לישראל והחל ללמד במכללת אורנים במחלקה להוראת מדעים כ[[מרצה בכיר]]. ב-[[1994]] הועלה לדרגת פרופסור חבר, וב-[[1998]] ל[[פרופסור מן המניין]]. בין השנים 1994–[[1998]] כיהן כראש התוכנית למתמטיקה-פיזיקה באורנים. ב-[[2003]] עבר לשמש כפרופסור מן המניין ב[[הפקולטה לפיזיקה (הטכניון)|הפקולטה לפיזיקה]] ב{{ה|טכניון}}. בין השנים [[2005]]–[[2009]] היה אחראי ללימודי ההסמכה בפקולטה. ב-2009 התמנה ל[[דקאן]] הפקולטה.