נועם סוקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
ב-[[1992]] שב לישראל והחל ללמד במכללת אורנים במחלקה להוראת מדעים כ[[מרצה בכיר]]. ב-[[1994]] הועלה לדרגת פרופסור חבר, וב-[[1998]] ל[[פרופסור מן המניין]]. בין השנים 1994–[[1998]] כיהן כראש התוכנית למתמטיקה-פיזיקה באורנים. ב-[[2003]] עבר לשמש כפרופסור מן המניין ב[[הפקולטה לפיזיקה (הטכניון)|הפקולטה לפיזיקה]] ב{{ה|טכניון}}. בין השנים [[2005]]–[[2009]] היה אחראי ללימודי ההסמכה בפקולטה. ב-2009 התמנה ל[[דקאן]] הפקולטה.
 
בין השיגיו המדעיים ניתן למנות את השינוי בתפיסה המדעית הרווחת של יצירת ערפיליות פלנטריות בעלות סימטריה צירית. במשך שנים מספר טען סוקר כי יצירתן של ערפילות כאלה מקורן במערכתב[[כוכב כפול|מערכת כוכבים זוגית]] ובספיחתו[[דיסקת ספיחה|בספיחת חומר בדיסקה]] על הכוכב הזוגי, שיוצרת סילונים המעצבים את הערפילית. המודל שהציע נתקח בהתחלה בהתנגדות הקהילה המדעית אך בהמשך השתנו היוצרות וכיום הוא המודל המקובל בתחום.
 
בשנים האחרונות החל לעסוק בהתפרציות בעלות עוצמה בינונית - בין [[נובה]] ל[[סופרנובה]]. היה שותף בפיתוח מודל להסביר את ההתפרצות של האובייקט V838 Mon כהתמזגות של שני כוכבי [[הסדרה הראשית|סדרה ראשית]] המובילה להתפרצות. סוקר פיתח מודל המקשר בין מאורעות דוגמאת V838 Mon לבין התפרציות של [[על-ענק כחול|ענקים כחולים]] משתנים (המכונות SN Impostors) ואובייקטים נוספים.
 
סוקר נחשב כמרצה מוערך ביותר על ידי הסטודנטים שלו, וזוכה בעקביות בפרסי מרצה מצטיין.