נועם סוקר – הבדלי גרסאות

ב-1986 נסע ל[[פוסט-דוקטורט]] ב[[ארצות הברית]]. במשך שלוש שנים (1986–[[1989]]) היה חבר במחלקה האסטרונומית ב[[אוניברסיטת וירג'יניה]] ב[[שרלוטסוויל]]. שם עבד בין היתר בשיתוף עם סטיבן בלבוס עבד על תאורייה של אי יציבות תרמית של גז, תופעה בעלת חשיבות רבה בגזים אסטרופיסיקלייםאסטרופיזיקליים מיוננים. בהמשך השתלם שלוש שנים נוספות (1989–[[1992]]) ב[[מרכז הרווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה]] {{אנ|Harvard–Smithsonian Center for Astrophysics}} ב[[אוניברסיטת הרווארד]] ב[[קיימברידג']]. שם עסק בין היתר בפיתוח תאורייה המסבירה זרמי הקירור בצבירי גלקסיות. כמו כן החל לעסוק באינטראקציה בין [[ערפילית פלנטרית|ערפיליות פלנטריות]] לתווך הבין כוכבי.

בין השיגיוהישגיו המדעיים ניתן למנות את השינוי בתפיסה המדעית הרווחת של יצירת ערפיליות פלנטריות בעלות סימטריה צירית. במשך שנים מספר טען סוקר כי יצירתן של ערפילותערפיליות כאלה מקורן ב[[כוכב כפול|מערכת כוכבים זוגית]] ו[[דיסקת ספיחה|בספיחת חומר בדיסקה]] על הכוכב הזוגי, שיוצרת סילונים המעצבים את הערפילית. המודל שהציע נתקח בהתחלה בהתנגדות הקהילה המדעית אך בהמשך השתנו היוצרות וכיום הוא המודל המקובל בתחום.

בשנים האחרונות החל לעסוק בהתפרציותבהתפרצויות בעלות עוצמה בינונית - בין [[נובה]] ל[[סופרנובה]]. היה שותף בפיתוח מודל להסביר את ההתפרצות של האובייקט V838 Mon כהתמזגות של שני כוכבי [[הסדרה הראשית|סדרה ראשית]] המובילה להתפרצות. סוקר פיתח מודל המקשר בין מאורעות דוגמאתדוגמת V838 Mon לבין התפרציותהתפרצויות של [[על-ענק כחול|ענקים כחולים]] משתנים (המכונות SN Impostors) ואובייקטים נוספים.