מעבר נוגה על פני השמש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Removing Link GA template (handled by wikidata) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 18:
[[אסטרונום|אסטרונומים]] מ[[יוון העתיקה]], [[מצרים העתיקה]], [[בבל]] ו[[סין]] צפו בכוכב הלכת נוגה ותיעדו את מהלכו. נוגה מתואר בכתבים בבליים מהמאה ה-17 לפני הספירה. כוכב הלכת מתואר כהתגלמות הנשיות וכסמל אלת האהבה. המצרים והיוונים הקדמונים התייחסו אל נוגה כאל שני גופים נפרדים, של ה[[זריחה]] ושל ה[[שקיעה]]. את הופעת נוגה בבוקר, עם הזריחה, כינו המצרים "טיומוטירי" והיוונים "פוספורוס" - כוכב הבוקר. את הופעת נוגה בערב, עם שקיעת החמה, כינו המצרים "קוואיטי" והיוונים "הספרוס" - כוכב הערב. נהוג לחשוב כי [[פיתגורס]] הוא זה אשר קבע כי שני הכוכבים חד הם. במאה הרביעית לפני הספירה הציע הרקלידס פונטיקוס (שחי בזמנו של [[אריסטרכוס מסמוס|אריסטרכוס]]) כי כוכבי הלכת הפנימיים (כלומר [[נוגה]] ו[[כוכב חמה|חמה]]) סובבים את השמש, ולא את כדור הארץ. נוגה שיחק תפקיד חשוב באסטרונומיה היוונית הקדומה, ונקרא [[אפרודיטה]], על שם אלת האהבה ההלניסטית. ה[[רומאים]] כינו את כוכב הלכת [[ונוס]], על שם אלת האהבה בתרבות ההלניסטית-רומית.
ביהדות זכה כוכב הלכת לכינויים רבים. העבריים כינו את כוכב הלכת "נוגה", על שם זוהרו הרב. הוא נקרא גם "איילת השחר" ו"כוכב הערב" - בשל הופעותיו היומיות, בסמוך לזריחת ושקיעת השמש. כינוי נוסף לו זכה נוגה הוא הילל{{הערה|1=ישעיה פרק יד' פסוק 12}}. אין עדויות על כך שתרבויות אלו תיעדו והכירו את תופעת מעברי נוגה על פני השמש{{הערה|שם=heraclides|1={{cite web|url=http://www-history.mcs.st-and.ac.uk/~history/Biographies/Heraclides.html|title=Heraclides of Pontus|author=J.J. O'Connor and E.F. Robertson|date=1999-04|
לכוכב הלכת נוגה היה תפקיד מרכזי בתרבויות הקדומות ביבשת [[אמריקה]]. [[בני המאיה]] כינו את כוכב הלכת "צ'אק אק", שמשמעו "הכוכב הגדול". המאיה יצרו [[לוח השנה של המאיה|לוח שנה]] שבוסס על תנועתו של נוגה. נוגה היה התגלמותו של האל קצלקואטל. המאיה תיעדו את תנועתו של כוכב הלכת בטבלאות, אך חרף הידע הרב שלהם על נוגה, הם לא הכירו את תופעת המעברים.
| |||