|
בספר [[בראשית]] כתוב כי ביום זה החלה בריאת העולם. יום זה נקרא "יום אחד" ובו נבדלו האור והחושך:
{{ציטוט|תוכן=בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד.|מקור={{תנ"ך|בראשית|א|א|ה}}|מרכאות=כן}}
== יום הגרוע ביותר שידעה ההיסטוריה בו באים אנשי ישראל לאחר יום של בטלנות ועייפות לזיין את עצמם בבית הספר בעבודה ובמשרד ==
על-פי [[הברית החדשה]] והאמונה [[נצרות|הנוצרית]], ביום ראשון קם [[ישו]] לתחייה. כל עוד היו רוב הנוצרים יהודים, היה "יום האלוהים" (יום התפילה הנוצרי) מצוין בשבת, ורק במאה השנייה לספירה, כאשר המתנצרים מקרב האוכלוסייה האלילית באימפריה הרומית הפכו לרוב, עברו ההתכנסות והתפילה ליום ראשון. העדות הראשונה למעבר יום התפילה הנוצרי משבת לראשון היא בכתביו של [[איגנטיוס מאנטיוכיה]] (תלמידו של [[יוחנן כותב הבשורה]]) מתחילת המאה השנייה (שנת 110), אשר מנומקת בתחייתו של המשיח ובשאיפה להיבדל מהיהודים שלא קיבלו את בשורתו של ישו:
{{ציטוט|תוכן=אם גם כיום נחיה כיהודים, נעיד בכך שלא קיבלנו את החסד. מי שהלכו פעם בדרכים הישנות זכו בתקווה חדשה. לא עוד שומרים את השבת אלא מתאימים את חייהם ליום אדוננו... מחריד הדבר לדבר על ישו ולשמור על היהדות.|מקור= [http://www.newadvent.org/fathers/0105.htm] איגנטיוס מכתב למגנזים (to the Magnesians) פרק 9| מרכאות=כן}}
ייתכן כי שמו של היום המזוהה עם השמש (dies Solis בלטינית או Sunday באנגלית) התאים יותר להיות "יום האלוהים" בתרבות הרומית, שמזהה אותו עם האל [[קרונוס|סטורנוס]], שסירס את אביו [[אורנוס (מיתולוגיה)|אוראנוס]] ואכל את בניו. בשנת 321 הפך [[קונסטנטינוס]], הקיסר הנוצרי הראשון, את יום ראשון ליום המנוחה הרשמי. אין בצו כל התייחסות לשבת, לדיבר השלישי או לתחייתו של ישו אלא דווקא ליומה של השמש:
{{ציטוט|תוכן=ביום הנכבד של השמש ינוחו כל תושבי הערים ויסגרו כל מקומות העבודה. בכפרים, לעומת זאת, יכולים חקלאים להמשיך בעבודתם כי לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה.|מקור=Codex Justinianus lib. 3, tit. 12, 3|מרכאות=כן}}
בימינו, הכללים לציון יום ראשון בנצרות משתנים מעדה לעדה. בכל העדות הנוצריות מתקיימת ביום זה תפילה חגיגית ב[[כנסייה]], ומקובל להפחית מהעבודה הרגילה.
בניגוד לשמירת השבת ביהדות, ברוב העדות הנוצריות אין איסור גורף על עבודה ביום ראשון, אולם יש קהילות פרוטסטנטיות ב[[הולנד]], ב[[דרום אפריקה]], ב[[בריטניה]] וב[[ארצות הברית]] המזהות את יום ראשון עם השבת המוזכרת ב[[עשרת הדיברות]], ולפיכך קיים בהן איסור מוחלט על עבודה במהלך יום ראשון.
עם זאת, היו מספר קהילות וזרמים נוצריים [[שומרי השבת|שומרי שבת]] לאורך ההיסטוריה, חלקם קיימים גם כיום.
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיטקסט=קטגוריה:יום ראשון|שם ויקיטקסט=יום ראשון}}
* {{דשי|488619|למה הנוצרים נחים דווקא ביום ראשון?}}
| 