מס ירושה – הבדלי גרסאות

בסוף שנת 1955 ביקשה הממשלה לתקן את חוק מס עיזבון כדי לתת בידי האחראי על מס עיזבון יותר כלים לגבות את המס, שהכנסותיו היו קטנות{{הערה|{{דבר||תיקון חוק מס עזבון|1955/11/28|00114}}}}. כן הוקמה ועדה לבחינת מס עזבון ובכנסת הועלו הצעות שונות כדי לברר כיצד ניתן להביא לגבייה משמעותית של המס. חבר הכנסת [[יוחנן בדר]] מ[[תנועת החרות]] הציע לבטל את המס בגלל חוסר האפקטיביות שלו{{הערה|{{דבר||תשלום אמת גם במס עזבון|1956/01/11|00509}}{{ש}}{{חרות||אושר התיקון למס עזבון|1956/03/15|00209}}}}. בסוף 1957 ביקשו במשרד האוצר לקבוע הקלות במס לאזרחי חוץ, בגלל שהמס נתפס כמפריע להשקעות גורמי חוץ בישראל{{הערה|{{מעריב||מעט מדי ומאוחר מדי|1957/12/10|00301}}}}. משנת 1958 דנה הכנסת בהעלאת שיעור מס העזבון ומעבר למדרגות מס אחידים ללא קשר לקרבת היורשים לנפטר{{הערה|{{חרות||מס הירושה יועלה|1958/08/04|00419}}}}. כן נדונה הארכת התקופה לפני הפטירה בה ייחשבו מתנות ככלולות בעזבון, מ-3 שנים ל-7 שנים{{הערה|{{דבר||הוצע שינוי חשוב בשיטת חישוב מס עזבון|1959/12/22|00204}}}}. במהלך הדיון ביקש חבר הכנסת [[נחום לוין]] לבטל את המס כליל בגלל הנזק שנגרם למשיכת השקעות של תושבי חוץ{{הערה|{{חרות||ח"כ נ. לוין תובע ביטול מס העיזבון|1959/12/22|00201}}}}. הדיונים נמשכו על פני מספר שנים ועוררו לגל של התנגדות שיוצגה בעיקר על ידי אנשי [[תנועת החרות|חרות]] והליברלים{{הערה|{{חרות||מתעלולי מס עזבון|1964/02/19|00310}}{{ש}}{{חרות||מס ירושה ולא עזבון|1964/03/30|00501}}{{ש}}{{חרות||מס עזבון לנישול המעמד הבינוני|1964/05/24|00404}}}}{{הערה|{{מעריב||חוק מס עזבון|1964/01/30|01924}}{{ש}}{{חרות|דן מרגלית|יורשי העזבונות הקטנים ישלמו מיסים מוגבהים|1964/01/22|00210}}}}{{הערה|{{מעריב||המצדדים: העשירים צריכים לשלם|1964/07/08|01103}}}}{{הערה|{{דבר|ישראל קרגמן|מס עזבון|1964/07/27|00300}}}}. הביקורת, שהצליחה לשכנע שמס העזבון יפגע גם במעמד הביניים, הביאה להקלות רבות בהצעת החוק{{הערה|{{דבר||הקלות רבות בהצעת חוק מס העזבון|1964/07/22|00206}}}}. בין השאר הוצע להוריד את הערכת השווי של דירת מגורים, כדי למנוע את הצורך למכור את הדירה כדי לשלם את המס{{הערה|{{מעריב||תיקונים מקילים בחוק|1964/07/14|02310}}}}. בהמשך, הציעה הקואליציה פטור מוחלט מהמס על פנסיות, פיצויים ודירות מגורים{{הערה|{{דבר||גימלאות פנסיה ביטוח ודירות|1964/07/24|00910}}}}. התיקון לחוק אושר לבסוף בסוף יולי 1964. למרות שמטרת התיקון היה להגדיל את הגבייה, נטען שהתיקון כלל כה הרבה פרצות שהוא הקל על היורשים{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|אושר חוק מס העזבון|1964/07/31|00203}}}}. בשנת 1969 קיימה מס הכנסה בחינה של המס כדי לסתום פרצות ולהקל על אלמנות שנפגעו בגלל האינפלציה{{הערה|{{מעריב||מס עזבון בבדיקה|1969/04/10|00724}}}}. בשנת 1969 קבע בית המשפט העליון שנכסים שהיו רשומים על שם הבעל שנפטר היו במחציתם בבעלות האלמנה ועל כן המחצית לא היתההייתה חייבת במס עזבון{{הערה|{{דבר||הבעל והאשה שותפים ברכוש|1969/08/05|00806}}}}. במטרה להגדיל את ההכנסות מהמס, הציע האוצר בשנת 1970 מס מתנות, אולם החוק נתקל בקשיים ולא קודם{{הערה|{{מעריב||חוק מס מתנות לא יוגש לאישור הכנסת|1970/08/20|00400}}}}. בראשית 1974 הציעה ועדת משנה של [[ועדת אשר]] על עדכון מדרגות המס אל מול השחיקה האנפלציונית וכן על העלאת שיעור המס המקסימלי מ-60% ל-75%{{הערה|{{דבר|דוד ליפקין|יתר גמישות בחישוב מתנות שניתנו|1974/02/20|00415}}}}. תיקונים אלו לא הגיעו לספר החוקים, אולם בתחילת 1976 תוקן החוק כדי לעדכנו אל מול שיעורי האינפלציה{{הערה|{{דבר|יוסף שפט|התאמת חוק מס עזבון לאינפלציה|1976/02/02|01008}}}}. בסוף 1977 עודכנו שיעורים אלו בהתאם לעליית המדד{{הערה|{{דבר||בשנה הבאה: עלייה גדולה במחירי הדלק|1977/11/13|00100}}}}. בתחילת אוגוסט 1979 העלה [[שמחה ארליך]] את סף המס של מס העזבונות במידה רבה מאוד, כך שלפחות 90% מאזרחי ישראל נפטרו מהמס{{הערה|{{דבר||90% מאזרחי ישראל שוחררו ממס עזבון|1979/08/02|00211}}}}. בסוף 1979 הציע מינהל הכנסות המדינה, במסגרת נסיונותניסיונות לפשט את מערכת המס, לבטל את מס עזבון או לפחות להעלות את סף המס ולפטור באופן מוחלט את דירות המגורים{{הערה|{{דבר|יוסף פריאל|הרפורמה הבאה: במיסוי העקיף|1979/11/25|00301}}}}. באוקטובר 1980 הועלה סף הפטור ממס עזבון למליון שקלים{{הערה|{{מעריב|אורן שדמי|עזבון עד מליון פטור ממס|1980/10/17|04703}}}}.

בסוף 1974 בעקבות ביקורת על תת -גבייה, הודיע האוצר על הגדלת מערך הגבייה של מס עזבון ב-20 אקדמאים{{הערה|{{דבר||האוצר יתגבר מנגנון גביית מס עזבון|1974/12/31|00211}}}}. כן הודיעה האגף על קו יותר תקיף כלפי הנישומים וקיים מבצע גבייה.

במהלך השנים התפרסמו מספר פרשיות על מס העזבון של אישים מפורסמים. בסוף 1952 העבירה הממשלה בכנסת חוק הפוטר את ירושתו של [[חיים וייצמןויצמן]] ממס עזבון{{הערה|{{חרות||חוק הנשיא וייצמן פוטר ממס עזבון|1952/11/27|00431}}{{ש}}{{חרות||שחרור עזבון וייצמן ממס|1952/12/10|00111}}{{ש}}{{חרות||הוגש חוק הנשיא תשי"ג להקצבת גמלא לאשת הנשיא המנוח|1953/05/26|00118}}{{ש}}{{חרות||אין זכות מוסרית לתת פריבילגיה|1953/05/27|00115}}}}. יורשיו של [[ש"י עגנון]] זכו במשפט כנגד מנהל מס עזבון והסכום בו חוייבוחויבו הורד מ1.6 מליון ל"י לכרבע מליון לירות{{הערה|{{מעריב|עמוס לבב|יורשי ש"י עגנון פטורים|1979/05/07|00702}}}}.