שפות כנעניות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הניבים הכנעניים תוקנו למואבית, אדומית, עמונית, פיניקית ועברית בניגוד לגירסה הקודמת ששם הניבים הכנעניים הם חיווית, אמורית, פיניקית ועברית
תיקון הקישור הניב העברי מעברי לעברית
שורה 15:
הכנענית הייתה [[שפת אם]] שהתפתה למגוון [[להג]]ים דומים. ההבדל בין הלהגים לא היה גדול מאוד, והם נבדלו בסיומות של כמה בניינים, ברמת ההשפעה של שפות כמו מצרית ו[[חתית]] ובייחוד [[אכדית]], ובאוצר מילים ואולי דקויות בהגייה. ה[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] ה[[עברית|עברי]], למשל, הושפע מאוד מהאכדית, באופן הדומה להשפעת לעז מודרני על שפת ה[[דיבור]], כיוון ששימוש בצורות ומינוחים באכדית, ה"[[לינגווה פרנקה]]" דאז, נחשב לעניין למשכילים, וכן הושפע מקירבה [[גנאלוגיה|גנאלוגית]], זיקה מדינית או סמיכות [[גאוגרפיה|גאוגרפית]] לארץ [[נהריים]] שבה שלטה [[אכד]]. [[מכתבי אל-עמארנה|לוחות אל-עמארנה]], למשל, היו התכתבויות בין ראשי הערים הכנעניות לבין המצרים, ב[[אכדית]].
 
הניבים הכנעניים השונים כללו את הניב ה[[מואבית|מואבי,]] ה[[אדומית|אדומי,]] ה[[עמונית|עמוני,]] ה[[פיניקית|פיניקי]] וה[[עברית|עברי]], כאשר הניב הפיניקי היה למעשה העיקרי. בניבים אלו מופיעות לפעמים מילים בעלות הוראות מעט שונות: למשל, בעברית מקובל "שופט" בתור [[שופט]] ב[[משפט (דין)|משפט]], אך לא בתור שליט (השוו "[[ספר שופטים]]"), "שאר" במשמעות של בשר (בעברית בביטויים: "שאר-בשר", "שארית המנחה"), קניה במובן של [[יצירה]] ("קונה שמים וארץ"). גם השם ה[[עברית מקראית|מקראי]] [[אדם וחוה|חוה]], המפורש "אם כל חי", מובן על פי צורה כנענית של חיים ("חוי"), "מחנת" דהיינו [[צבא]] ("אם תחנה עלי מחנה") וכן הלאה. ישנן כמה מילים שאינן מובנות לדובר העברית, מפני שב[[עברית]] החליפו אותן מילים אכדיות: חית' (פשר האות חי"ת, כלומר: "חיץ" במובן של [[סולם]]), מחֳצת (מחיצה במובן של חלון).‏
 
==הבדלים בין הניב העברי לבין הניב הכנעני==