שפות כנעניות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הניבים הכנעניים תוקנו למואבית, אדומית, עמונית, פיניקית ועברית בניגוד לגירסה הקודמת ששם הניבים הכנעניים הם חיווית, אמורית, פיניקית ועברית |
תיקון הקישור הניב העברי מעברי לעברית |
||
שורה 15:
הכנענית הייתה [[שפת אם]] שהתפתה למגוון [[להג]]ים דומים. ההבדל בין הלהגים לא היה גדול מאוד, והם נבדלו בסיומות של כמה בניינים, ברמת ההשפעה של שפות כמו מצרית ו[[חתית]] ובייחוד [[אכדית]], ובאוצר מילים ואולי דקויות בהגייה. ה[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] ה[[עברית|עברי]], למשל, הושפע מאוד מהאכדית, באופן הדומה להשפעת לעז מודרני על שפת ה[[דיבור]], כיוון ששימוש בצורות ומינוחים באכדית, ה"[[לינגווה פרנקה]]" דאז, נחשב לעניין למשכילים, וכן הושפע מקירבה [[גנאלוגיה|גנאלוגית]], זיקה מדינית או סמיכות [[גאוגרפיה|גאוגרפית]] לארץ [[נהריים]] שבה שלטה [[אכד]]. [[מכתבי אל-עמארנה|לוחות אל-עמארנה]], למשל, היו התכתבויות בין ראשי הערים הכנעניות לבין המצרים, ב[[אכדית]].
הניבים הכנעניים השונים כללו את הניב ה[[מואבית|מואבי,]] ה[[אדומית|אדומי,]] ה[[עמונית|עמוני,]] ה[[פיניקית|פיניקי]] וה[[עברית|עברי]], כאשר הניב הפיניקי היה למעשה העיקרי. בניבים אלו מופיעות לפעמים מילים בעלות הוראות מעט שונות: למשל, בעברית מקובל "שופט" בתור [[שופט]] ב[[משפט (דין)|משפט]], אך לא בתור שליט (השוו "[[ספר שופטים]]"), "שאר" במשמעות של בשר (בעברית בביטויים: "שאר-בשר", "שארית המנחה"), קניה במובן של [[יצירה]] ("קונה שמים וארץ"). גם השם ה[[עברית מקראית|מקראי]] [[אדם וחוה|חוה]], המפורש "אם כל חי", מובן על פי צורה כנענית של חיים ("חוי"), "מחנת" דהיינו [[צבא]] ("אם תחנה עלי מחנה") וכן הלאה. ישנן כמה מילים שאינן מובנות לדובר העברית, מפני שב[[עברית]] החליפו אותן מילים אכדיות: חית' (פשר האות חי"ת, כלומר: "חיץ" במובן של [[סולם]]), מחֳצת (מחיצה במובן של חלון).
==הבדלים בין הניב העברי לבין הניב הכנעני==
|