כנף תקיפה קרקעית 2 (לופטוואפה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
==היסטוריה==
במהלך שנות המלחמה והשנים שקדמו לה, עברה הכנף מספר גלגולים לשמה. היא החלה את דרכה באפריל [[1934]] ככנף תקיפה קרקעית בעלת שלוש טייסות בשם; '''כנף הטיסה שוורין''' (על שם בסיס האם שלה). באפריל [[1935]] קיבלה הכנף את הכינוי "אימלמאן" כינוי שהכנף נשאה עד לסוף המלחמה. בתקופה זו שונתה שיטת המספור ושמות יחידות האוויר לכדי מספר תלת-ספרתיים; מספר המייצג את תמיקום הכנף באזור הפיקוד, מספר מייצג את ייעוד הכנף (מפציצי צלילה סומנו במס' 6) ומספר המייצג את אזור הפיקוד. כנף הטיסה שוורין הפכה כך ל'''כנף 162''' (הכנף הראשונה באזור פיקוד 2 (ברלין) של מפציצי צלילה), בשלב זה הכנף כללה להק יחיד עם שלוש טייסות.
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 101I-429-0646-31, Messerschmitt Me 109 und Junkers Ju 87.jpg|
במרץ [[1937]] הוקמו שני להקים נוספים בכנף 162 והחלו להיקלט מטוסי ה[[יונקרס Ju 87]] החדשים על פני ה-Hs 123, ה[[היינקל He 50]] וה-[[Ar 65]] המיושנים. שני הלהקים התפצלו מהכנף במהלך השנה והועברו להקמת כנפות חדשות (כנף 163 וכנף 168, בהתבסס על מעבר לאזורי פיקוד חדשים). במאי [[1939]], ארבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה, שונתה שוב שיטת המספור תוך איחוד ובניה מחדש של הרבה מיחידות ה[[לופטוואפה]]. כל צי אווירי של הלופטוופאה כלל ספקטרום של מספרי יחידות שהוענקו לפי סדר בכירות, כך הוקמה '''כנף תקיפה קרקעית 2''' בתור הכנף השנייה של [[צי האוויר הראשון (לופטוואפה)|צי האוויר הראשון]]. היא הורכבה מ'''להק I''' (לשעבר להק I מכנף 163), '''להק II''' (לשעבר להק I מכנף 162) ו'''להק III''' (לשעבר להק II מכנף 163).
| |||