לא תרצח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 2:
'''לֹא תִרְצָח''' הוא הדיבר השישי ב[[עשרת הדיברות]].
הדיבר "לא תרצח" הוא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]], ולכן לפי ה[[תורה]] אסור לאף אדם להרוג אדם אחר, למעט מקרים מיוחדים שנקבעו ב[[הלכה]] היהודית, כגון [[מחיית עמלק|מחיית זכר עמלק]], [[מיתת בית דין|מיתת בי"ד]], [[רודף]] ומוסר ו[[נקמת דם]]. על פי ההלכה היהודית, אדם העובר על הלאו "לא תרצח" חייב ב[[מיתה]] לאחר שיועמד למשפט אלא אם מדובר במקרה של [[רוצח בשוגג|רצח בשוגג]] ואז ההורג גולה ל[[עיר מקלט]]. האיסור מוגדר כ'''לאו''', כלומר איסור שהתורה מציינת במפורש ובלשון של "לא תעשה" כך וכך. הציווי מופיע בפרשת [[יתרו]] שבספר [[שמות]], ובפרשת [[ואתחנן]] שבספר [[דברים]] בעשרת הדברות. איסור הרצח נדון במקומות נוספים בתורה, אך הלאו מופיע רק בעשרת הדברות.
בנוסף, על-פי ההלכה היהודית, "לא תרצח" הוא אחד משלושת החוקים שאיסורם הוא בגדר "[[ייהרג ובל יעבור]]", בנוסף ל[[עבודה זרה]] ו[[איסור עריות|גילוי עריות]].
שורה 8:
לאחר שנגזר דינו של ההורג אדם בכוונה ומדעת עצמו (במזיד) ב[[בית דין (הלכה)|בית דין]], ממונה "שליח בית דין" שתפקידו להרוג את הרוצח.
ה[[רמב"ם]] מסכם את הדין ב[[משנה תורה]]: {{ציטוט|תוכן="כל הורג נפש אדם מישראל - עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תרצח" (שמות כ, יב'; דברים ה, טז' ). ואם רצח בזדון בפני עדים - מיתתו בסיף, שנאמר "נקום יינקם" (שמות כא',כ). מפי השמועה למדו שזו מיתת סיף; בין שהרג את חברו בברזל, בין ששרפו באש - מיתתו בסיף".{{הערה|משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש פרק א' הלכה א'}}}}
ה[[רמב"ן]] דורש את הלאו "לא תרצח": {{ציטוט|תוכן="הנה צויתיך להודות שאני בורא את הכול בלב ובמעשה, ולכבד האבות בעבור שהם משתתפים ביצירה, אם כן השמר פן תחבל מעשה ידי ותשפוך דם האדם אשר בראתי לכבודי ולהודות לי בכל אלה... כי תחבל עניין כבוד האבות לכפור באמת ולהודות בשקר, כי לא ידעו את אביהם ויתנו כבודם לאחר, כאשר יעשו עובדי ע"ז אומרים לעץ אבי אתה ([[ירמיה]], ב, כז), ולא ידעו אביהם שבראם מאין. ואחר כן הזהיר לא תגנוב נפש, כי הוא כמו כן גורם כזאת. וכן סדר המצות בחומרן ועונשן כך הוא, אחר ע"ז שפיכות דמים..."}}'''מקורות מקראיים'''
| |||