תאופיק זיאד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
נולד למשפחת עובדי אדמה. עבד חלקית בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון כדי לסייע בפרנסת המשפחה ועם זאת נחשב כתלמיד טוב. במהלך אותן שנים התקרב בדעותיו ל[[פק"פ|מפלגה הקומוניסטית]], תמך ב[[ברית המועצות]] והתנגד ל[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]].
זיאד היה פעיל ב[[מק"י]] וכתב שירים פוליטיים בבטאונה, [[אל-איתיחאד (עיתון)|אל-איתיחאד]]{{הערה|לדוגמא של אחד משיריו ראו: {{דבר|מיכאל אסף|ערביי ישראל מול דמשק|1966/11/11|00307}}}}. לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] כתב שירים שלעגו לרהב הישראלי והביעו שמחה על ההצלחה של מצרים וסוריה{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|שמחת הגבורה והצליחה|1974/03/24|00701}}}}. בקרב מתנגדי רק"ח הועלה פקפוק בהיותו משורר ונטען ששיריו הם שירי שטנה{{הערה|{{דבר|דורון רוזנבלום|נצרת כמרקחה|1970/11/20|01900}}}}{{הערה|{{דבר||רענן כהן:ח"כ זיאד הפר הבטחותיו לבוחריו|1975/12/04|00404}}}}.
בסוף 1955 נשפט ל-40 ימי מאסר על הפגנה בה נכנס לשטח סגור. תלונתו על מכות מהשוטרים עלתה לדיון בכנסת{{הערה|{{דבר||ועדת הפנים תדון בתלונת מק"י|1955/12/15|00206}}}}. זיאד הובא למשפט באשמה שתקף שוטר ונשפט לקנס ולמאסר בכלא [[טבריה]]{{הערה|{{דבר|מפה ומפה|בית המשפט העליון|1958/08/21|00601}}}}. במהלך שהותו בכלא נאבק למען זכויותיו וזכויות אסירים אחרים, בייחוד בנושא התעמרות סוהרים באסירים. בסוף אפריל 1958 נעצר שוב, יחד עם הנהגת מק"י ב[[נצרת]], על התפרעות בהכנות לקראת מצעד ה[[אחד במאי]]{{הערה|{{מעריב||ראשי מק"י בנצרת נעצרו הלילה|1958/04/30|00105}}}}.
ב-[[1954]] נבחר זיאד לראשונה למועצת העיר נצרת{{הערה|{{דבר||נצרת - חבלי לידה של עיר חדשה|1954/07/02|01600}}}}. בבחירות שהתקיימו בדצמבר 1970 עמד בראשות רשימת רק"ח למועצת העירייה{{הערה|{{דבר|יואל דר|מי ייבחר בנצרת?|1970/11/13|01003}}}}. לאחר הבחירות, בהן זכתה רק"ח ב-7 מתוך 17 מושבים במועצה, ניסה זיאד להקים קואליציה עם [[מפ"ם]] והמפד"ל{{הערה|{{דבר|יואל דר|קשיים בהרכת קואליציה בנצרת|1970/12/18|00413}}}}{{הערה|{{דבר|יואל דר|מחר שיחות להקמת קואליציה מצומצמת|1971/02/23|00604}}}}, אך כשל{{הערה|{{דבר|יואל דר|מוסא כתיילי נבחר לראש עיריית נצרת|1971/03/07|00411}}}}. בסוף 1974 גבר על [[אמיל חביבי]] בהתמודדות על מועמדות רק"ח לראשות עיריית נצרת{{הערה|{{דבר||סכסוך חריף|1974/10/18|00305}}}}. ב-[[9 בדצמבר]] [[1975]] נבחר לראשות עיריית נצרת, כשהוא עומד בראש חזית נצרת הדמוקרטית{{הערה|{{דבר||לחג המולד: עיריה אדומה לנצרת|1975/12/11|00300}}}}. מאז נבחר זיאד, פעם אחר פעם, לראשות העיר – לרבות בבחירות האחרונות בהן השתתף לפני מותו, שבהן זכה לתמיכה של למעלה מ-60% מהמצביעים.
בבחירות לכנסת ב-1969 הוצב במקום החמישי של רשימת רק"ח לכנסת, המוסלמי הראשון ברשימה{{הערה|{{דבר|יואל דר|הבוחר הערבי - מה הוא חושב?|1969/10/02|00305}}}}. בעיתונות פורסם שקיימת הסכמה שאם לא תזכה הרשימה לחמישה מנדטים יפנה אחד המועמדים האחרים את המקום עבורו{{הערה|{{דבר||רק"ח|1969/10/10|02400}}}}. לאחר שבבחירות זכתה הרשימה לשלושה מנדטים בלבד, דרש זיאד שאחד הקודמים ברשימה יפנה לו מקום, כיוון שכשני שליש מהקולות לרשימה היו ממוסלמים, אך דרישתו לא נענתה{{הערה|{{דבר||משורר מוסלמי תובע מרק"ח חברות בכנסת|1969/11/07|01306}}}}. בתחילת 1972 התפטר [[אמיל חביבי]] מהכנסת, אך במקומו נכנס [[אברהם לבנבראון]] ולא זיאד{{הערה|{{דבר||א. חביבי התפטר מסיעת רק"ח בכנסת|1972/02/15|00202}}}}. בתחילת 1973 יצא זיאד בשליחות המפלגה ל[[פראג]]{{הערה|{{דבר||רק"ח|1973/02/16|05300}}}} בה שהה כחצי שנה, עד ששב לישראל כדי להתמודד בבחירות לכנסת השמינית כנציג המוסלמים במפלגה{{הערה|{{דבר||הוועד המרכזי של רק"ח|1973/08/14|00205}}}}.
| |||